מקווה נשים גבעת שמואל

מקווה חדש רחוב שמחה הולצברג

כשדובר הקמת מקווה שלישי בגבעת שמואל שוחחתי עם הרבנים הראשיים בגבעת שמואל על כך שיש לבצע תכנון שיביא בחשבון את רוב השיטות בהלכה לבנות מקווה מהודר.
הצעתי את הדברים בפני הרבנים הראשים בישוב. מאחד קיבלתי תגובה צוננת והרגשתי כמו תלמיד שמבקש לערוך שיעור בגמרא במרכזו של מגרש כדורסל.
והשני התנצל כי הוא מתפקד ב30% מהיכולת שהייתה לו, ומכ"מ הוא ביקש כי אעלה על הכתב את הצעותיי והוא ינסה להעביר את ההמלצות בצינורות המועצה הדתית. אז למדתי כי יו"ר המועצה הדתית משמש כרב פוסק לצדם או שמא מעל הרבנים הראשים.
לאחר שנים קיבלתי אישור רישמי לחששותי בדברי הרב הראשי של ירושלים, הרב עמר שיליט"א: "וכי בגלל שיש ברפואה היום מכשירים מתקדמים מאד מבטלים את הרופאים ומחליפים אותם בטכנאי מחשב? בודאי שהרופאים הם העיקר, כך בודאי שהרבנים הם העיקר, רק הרבנים צריכים לתת את הכשרות.
...צריך לצאת לרחובה של עיר ולמחות על כך כי בנפשנו הדבר

וכן נכתב במסמך רשמי של מועצת הרבנות הראשית מאת הרב חזקיהו סאמין, מנהל אגף נישואין, כשרות ורבנים במשרד לשרותי דת: "האוטוריטה צריכה להיות בידי הרבנים במצב הקיים ראשי המועצות הדתיות מסירים את סמכותם של רבני הערים והופכים אותם לגמרי מיותרים.

לגופו של ענין דיני מקוואות דורשים ידע הלכתי בנוסף ליכולת לקרוא תכניות הנדסיות הנערכות בתכנת אוטוקד המיוחדת לאדריכלים והנדסאים.
את ידיעותיי בתחום הנדסאי רכשתי כאשר שימשתי כמנכ"ל כספים בחברת אדריכלים מבין הגדולות בארץ. חברה זו תכננה ופיקחה על פרויקטים רבים ביניהם בי"ח שיבא – תל השומר . מתקן אשפוז-בי"ח איכילוב. חברת ישקר-תפן, אזור תעשיה עתידים, ועוד.
מיסד החברה , מר משה זרחי תכנן את הכור הגרעיני בדימונה.

במסגרת עבודתי בחברה הייתי אחראי להוציא חשבונות ללקוחות שהזמינו עבודות אדריכלות בהתאם להתקדמות התכנון.
התקדמות התכנון נעשית בשלבים ולפי קנה מידה היורד והולך עד להתחלת העבודה בשטח וכן פיקוח במהלך הבניה.
נסיון בקריאת תרשימים הנדסיים בנוסף להסמכה מטעם הרבנות הראשית בנושא מקוואות מעניקות לי יתרון יחסי בולט על כל המשתתפים בקבלת החלטות על בניית מקווה חדש בגבעת שמואל.
כבסיס לתכנון ההלכתי של המקוה החדש הצעתי תוכניות מקוה שנבנה בהנחיית הרב וואזנר שהינו אחד מגדולי הפוסקים. הפרוייקט בוצע ע"י קבלן מגבעת שמואל אשר באדיבותו הרבה שיתף אותי בתוכניות המפורטות.
על פי תוכניות אלו יש להביא לידי ביטוי מספר עקרונות בסיסיים
1. המשכה- הזרמת מים שאובים על גבי קרקע מטהרת אותם למקוה (מסכת תמורה יב עמוד ב וכן רמב"ם מקוואות ד,ט).
בשו"ע נפסק (יו"ד רא,מד) שהמשכה כשרה רק אם יש רוב מים כשרים בלעדיה.
בפועל נוהגים להשתמש בשיטת הכשר מים ע"י המשכה בתערובת של 15 חלקים של חול על 1 חלק מלט.
2. זריעה- הכשר זה מתבצע כאשר מציפים את האוצר במים שאובים (האוצר הוא 40 סאה לפחות ממי גשמים) עד שהמים העודפים נשפכים לבור הטבילה.
המים השאובים "נזרעים" במי האוצר וכך משיגים יתרון של החלפת המים ושמירה על נקיונם.

בשיטה זו יש מספר בעיות הלכתיות על כן נוקטים בד"כ בשיטה השלישית כדלקמן.
3. השקה- שיטה זו ממלאים במים שאובים נקיים ואז פותחים נקב בדופן המקוה ויצרים חיבור עם אוצר מי הגשמים פעולה המטהרת את המים השאובים.
גם שיטה זו אינה נטולת בעיות הלכתיות וכדי לפתור אותן משתמשים ברעיון שחידש האדמו"ר מחב"ד זצ"ל הנקראת מקוה על מקוה.
במקוה על מקוה המים השאובים מתחברים בתחתיתם לאוצר מי הגשמים וכך לא פועל חוק הכלים השלובים .
כדי להשיג את היתרונות שנמנו לעיל יש הכרח בבניה הנדסית מיוחדת המביאה למינימום את הרווח בין מקווה המים השאובים בהם טובלים לבין אוצר מי הגשמים, וזאת מאחר שחציצה עבה בין שני המקוואות תיצור פסול של סילון.
כמו כן י לבנות בור טבילה עפ"י האדמו"ר הזקן לטובת אלו הטובלים בשכיבה תחת המים "כעין דג".
לאחר הקדמה זו נחזור למקווה המתוכנן ברחוב שמחה הולצברג.
המקווה מתוכנן ל 3 מפלסים : מתחם טבילה לנשים, מתחם טבילה לכלות, מתחם טבילה לגברים.אני מצרף את תוכניות המקווה ומתקשה להבין איך הוא נותן פתרון לבעיות ההלכתיות שמנינו וכיצד יוציא את הטובלות בו מטומאה לטהרה.

פליאתי גברה כאשר סקרתי את התוכניות של המקווה העתיד לקום ברח' שמחה הולצברג.
התוכניות היו מבוססות על תכנון מקווה שנבנה בשנות ה50
אמנם מבחינה חיצונית המבנה מרשים (ואין רצוני להיכנס לאופן בו זכו ברבר אדריכלים בעבודה)
אולם מצד כשרות המקווה דרשתי כי יש לכלול שיפורים כדי לכלול את מירב השיטות, כפי שנהוג כיום.
בתכנון המקווה יש להתחשב בשיטת החזו"א וכן בדעת האדמו"ר הזקן לשיטת חב"ד.
חימום המים במקווה - נעשה בשיטות של שנות ה- 50 הצורך חשמל יקר. יש לעבור למערך סולארי בעל יכולת אגירת חשמל.
כמו-כן יש לדרוש הכנסת הפילטרים לתוך המים והחלפת האוצרות כל שנתיים.
. כל פניותי לקבל הסבר נידמו כקול קורא במדבר, אז אולי יותר פשוט שהציבור הרחב ידע מי הרב שנתן הכשר לבנות מקווה בתכנון הנוכחי.

מפאת נבצרות הרב הראשי לגבעת שמואל, קיימתי שיחה עם בנו בן-ציון אלבז וזה הודה בפני כי אינו יודע מי משגיח ומלווה את בניית המקווה החדש.
אין לי כל ספק כי פתיחתו של המקווה החדש תתעכב זמן ניכר כתוצאה מהכנסת השיפורים שהומלצו על ידי מלכתחילה ולא יושמו מבעוד מועד בשבלב התכנון מחמת בורותם של האחראים על הבניה.

האם זו לא דרישה אלמנטרית לקבל הכשר למוצר הלכתי שעלותו 7 מליון ש''ח כאשר חטיף במבה מצוי נהנה מ 2 השגחות כשרות.
ואלי המסקנה הפשוטה היא שיש להנהיג את ענייני הרבנות בעיר ע"י רבנים ולא ע"י עסקנים שועלים קטנים מחבלים כרמים.
GO HOME BOYS.

לצערי , בכל מהלך תכנון המקווה החדש ברח' שמחה הולצברג, לא היה רב שנתן יעוץ הלכתי. כך שאיני יודע אלו מבין הנקודות שציינתי לרב זינגר קיבלו ביטוי בעדכון התכנון.

אני מצרף התוכניות הקיימות של המקווה.
-----תוכניות מקווה-----
_