_/
_
הערוב עירובין
"בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים יצאה בת קול ואמרה : בני אם חכם לבך ישמח לבך גם אני." (שבת יד)
בגמרא עירובין (סח א) ובריטב"א ובמאירי מובא שאין ראוי לת"ח לגור במקום שאין עירוב כדי שלא יכשל באיסור הוצאה והעברה, דא עקא, שהלכות ערוב מרובות ומסורות לת"ח ולמי שעוסק בכך בפועל. אמנם יש קשיים גדולים בהתקנת תיקוני העירובין כהלכתם וסומכים בזה על פתרונות דחוקים השנויים במחלוקת.
ונהגו העם לסמוך על תיקוני העירובין ובעלי נפש נזהרים מלהוציא גם במקומות כאלו.
על מי חלה חובת תיקוני העירוב- בתשובת החת"ס (או"ח סימן צט) כותב כי כל ממונה על הציבור צריך להשתדל לתקן את מקומו כדי שהציבור לא יכשל באיסור הוצאה ודבר זה אינו צריך לפנים ולראיה והוא מן השכל ומן המבואר להדיא בדברי חז"ל...
בגבעת שמואל ת"ו המצב קל יחסית. היקף הישוב הינו כ 11 ק"מ ונתחם במחיצות טבעיות, מבנים וגדרות. עם זאת נמנע הרב המקומי מלתת אישור על הערוב והמועצה הדתית בגבעת שמואל נאלצת להסתמך על ארגון עלום שם מירושלים ("מכון השבת והגאולה") שלא ידוע מי עומד מאחוריו והאם נציגיו אכן מוסמכים לפסוק בדיני עירובין, מה שרק ידוע וניכר לעין הוא בזבוז כספי הציבור, הגובל בחלמאות.
חלמאות-לפני כ150 שנה שילמה-מימנה ממשלת ארה"ב חיבור מסילת רכבת מהחוף המערבי לאוקיינוס האטלנטי. הזיכיון הוענק ל-2 חברות לסלילת פסי ברזל , "יוניון פסיפיק" ו- "סנטרל פסיפיק" . החברות החלו לסלול את המסילה משתי צדדים במקביל עד אשר היו אמורות להיפגש באמצע.
כל חברה קיבלה תשלום על כל מייל מסילה שסללה בסך 48,000 $ למייל. וראה זה פלא החברות המשיכו לסלול ולסלול ואף שהיו סוללים זו במקביל לזו והדבר נמשך לאורך מיילים רבים , עד שפקיד ערני בוושינגטון שם להונאה סוף והורה לחבר את שתי המסילות וכך נקבע "יתד הזהב", בחיבור 2 המסילות.
גם בגבעת שמואל ארע מחדל מעין זה . ברחוב דרך המלך שבצדה המזרחי של גבעת שמואל ישנו תל עפר המשמש מחיצה טבעית וטובה לישוב. למרות זאת העמידו עמודים ובוצעה עבודה מיותרת בשווי עשרות אלפי שקלים.
הוצאה מיותרת זו הייתה נחסכת אם המחליט בשטח היה רב מוסמך הבקי בדיני עירובין ולא ארגון פרטי המונע משיקולי רווח.
הוצאות המועצה האנטי דתית במשך 5 השנים האחרונות על חוטי הערוב ועמודיו הסתכמו ב 190,000 ש''ח.
המצב בשטח כיום- ניהול רשלני של המועצה הדתית בגבעת שמואל גורם לתושבי גבעת שמואל לחלל שבת, פשוטו כמשמעו.
באישור על כשרות העירובין נציין כי העירוב חל רק על טלטול בתוך הישוב אך לא אל מעבר לערים הסמוכות.
כאמור גבעת שמואל זוכה לעירוב כמעט טבעי לכל אורך היקפה וא"כ מדוע לא לדרוש את הסדרת המעבר לערים הסמוכות רמת גן , פתח תקוה וקריית אונו מדוע בשבת הופכת גבעת שמואל לגטו שיציאה ממנו כרוכה בחילול שבת.
בדיקת ערוב כל ערב שבת אישור הערוב מתייחס לנקודת זמן בודדה במימד הזמן.
יש לעשות בדיקה של הערוב בכל ערב שבת כדי לוודא שכל המחיצות וצורות הפתח עומדות בשלמותן, ומקיימים בזה מצוות "והכינו את אשר יביאו".
ובשו"ת "דובב מישרים"( ב, כח) פסק שהיכן שאפשר לבדוק אין סומכים על חזקת כשרות של הערוב.
[לאור עבודות התשתית הנרחבות במזרח גבעת-שמואל אין לסמוך על חזקת כשרות]
כמו-כן יש למפות את הערוב תוך ציון המקומות המועדים לתקלה כגון צורות הפתח (נהוג לקשור סרט צבעוני) תל המתלקט ומחיצות זמניות.
התקלות המצויות בערוב של גבעת-שמואל:מחיצת אבן,עץ -שנפלה או נטתה פחות מ 25 מעלות ביחס לקרקע .
תלולית עפר (=תל המתלקט) שפונתה בעקבות עבודות עפר במקום.
צורת הפתח- חוט נקרע או ירד מתחת ל 10 טפחים (קיבל בטן).
גדר חוטים- שהתרחקו ג' טפחים זה מזה.
כאמור כל עירוב עיר צריך בדיקה מידי פעם. ובמציאות של גבעת שמואל המתפתחת ללא הרף, חוטים נקרעים ,חומות ערים בסיסיים נהרסות ונשארים פרצות. האדם האחראי מטעם כך המועצה הדתית ג"ש הינו מר גבי פרטוש מנהל מחלקת תחזוקה בעירייה, גבי שהינו איש יקר ומסור אך מסופקני אם עבר הכשרה בדני צוה"פ ולחי, ותל המתלקט ע"מ שהתושבים יוכלו להוציא אף מפתח ביתם בדרכם לבית כנסת.
במשך שנים השטח המצוי בין גבעת שמואל לדרך רבין היה מוגדר כחקלאי. ואכן בכל שנה היו נזרעים בו תפו"א, בוטנים ועוד.
הלכה בשו"ע ששטח חקלאי
מבטל את כל הערוב הקיים. (סימן שס"ג)
במילים אחרות במשך שנים ביטל השטח הנזרע את הערוב בגבעת שמואל, כל מי שהוציא ממחטה חילל שבת, וקולר תלוי בצווארי הממונים.
וכך אמנם התריע הרב רפי שטרן מגבעת שמואל לפני שנים אולם למעשה בשעת הדחק להקל כאשר שטח הזרוע הינו במיעוט שטח מיושב המוקף. (ביה"ל בשם דבר שמואל)
אולם לכו"ע אין להקל לטלטל בשטח הזרעים עצמו.האם לאחר שיבול נקטף חוזר השטח להיתר טלטולו. ביה"ל עצמו מסתפק ומסקנתו להחמיר ועל כן יש לנתק חוט אחד מצורת הפתח המקיפה את השטח ולחזור ולחברו.
התפארות המועצה בערוב מהודר אינו עומד במבחן המציאות.
גם כיום יש כל מי שעובר בדרכי העפר בין רחוב דרך המלך לדרך רבין(יש 3 שבילים סלולים) עובר על איסור טלטול בקרפף שכן שטח זו הגם שמוקף צוה"פ, אינו מתיר את הטלטול בו, שכן לא הוקף לדירה, ושוב דוגמא ל"ראש קטן" מצד הארגון שנשכר ע"י המועצה הדתית הנובע מניהול לא תקין של כספי ציבור.
ערוב חצרותערוב חצרות הינו ערוב הנעשה בנוסף לערוב הרגיל של העיר ומטרתו להתיר הוצאת חפצים מבית לבית דרך חדרי מדרגות והרחוב.
המכנה המשותף בין ערוב חצרות לערוב הרגיל הוא ששניהם באים לערב רשויות לכדי רשות יחיד אחת.
אולם בעוד שערוב רגיל נועד להפוך את כלל הרשויות בגבעת שמואל לכדי רשות יחיד הרי שערוב חצרות הינו תקנת חז"ל בשלב שני ע"מ להתיר הוצאה מרשות יחיד לרשות יחיד.
הבדל נוסף הוא שהערוב הרגיל נעשה בשטח לעיני כל ע"י הקפת גבעת-שמואל בצורות הפתח, וקל לעיין מקצועית לזהות פרצות,הרי שערוב חצרות נעשה רק ע"י רבני העיר בחבילת מצות משנה לשנה (בד"כ חג פסח אחד למשנהו) ובאופן המוצנע.
מי יכול לעשות ערוב חצרותערוב חצרות בעיר גבעת-שמואל יכול להיעשות רק על-ידי רב שקיבל מינוי מטעם הרבנות הראשית לישראל או באי כוחם.
הסיבה לכך היא שיש בעיר גבעת-שמואל תושבים שאינם משתתפים בערוב כגון מי שאינו בן ברית, ועל מנת שהערוב יתפוס צריך שלרב הראשי תהיה זכות חוקית להיכנס לביתם אף בניגוד לרצונם.
בחודש תמוז התשס"ד שכרו הרבנים הראשיים לישראל רשות משר האוצר, שר הביטחון ושר ביטחון הפנים עבור רבני הישובים בכל מקום בארץ.
אף שאין לשרים הנ"ל סמכות להיכנס לביתם של אנשים, בימים כתיקונם ,מכל מקום בזמן חירום יש להם סמכות חוקית ועל כן ניתן לשכור מהם.
(ובזאת סומכים על דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגר"א נבנצאל שליט"א. ויש מקומות שאין סומכים על היתר זה כדעת הר' אלישיב זצ"ל)
על ההסכם הנכחי ,המקנה רשות לרבנים הראשיים ולבאי כוחם להניח חפץ כלשהו בבתים ברחובות ובמבואות כפי שנדרש על ידי ההלכה למשך 52 שנה, חתומים בנימין נתניהו, שאול מופז, צחי הנגבי.
הסכם קודם נחתם בתשמ"ד על ידי שר הביטחון משה ארנס ותוקפו היה 20 שנה.
ההסכם הראשון נחתם בשנת תש"ט ע"י דוד בן-גוריון ז"ל, שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון והשר לענייני דתות הרב מימון ז"ל.
מה קורה בגבעת שמואלבמשך השנים נעשה ערוב חצרות על ידי הרב זינגר זצ"ל ולאחריו על ידי הרב אלבז שליט"א.
לצערנו, הרב אלבז שליט"א אושפז בבית חולים לפני פסח תשע"ט ולא יכל לעשות הערוב כמקובל מדי שנה.
ביום כ"ח אייר תשע"ט הפנה מר א.כ. שאלה לבנו של הרב אלבז שליט"א והאחרון אישר שלא נעשה ערוב חצרות בפסח תשע"ט מפאת מחלתו של הרב.
ובזאת אנו מתריעים בשער בת רבים כי אין ערוב חצרות תקף בגבעת-שמואל.למרות הפניות למועצה הדתית, אני מסופק אם העסקנים שבמועצה הדתית מודעים לבעיה ההלכתית.
הכשלת הרבים תלוי בקולר אלו המתיימרים לעסוק בענייני רבנות אף שאין להם הכשרה לכך.
הרבנות שייכת לרבנים ולא לעסקנים אני הרב אברהם משיח מתחייב בזאת לדאוג לתיקון המצב הקיים באמצעות פתרונות חדשניים ובעלות נמוכה, ביותר ממחצית מהעלות הנוכחית, על מנת לאפשר מעבר חופשי בתוך העיר ומחוצה לה בשבתות.
התפתחות בעניין הערוב
בעקבות הדרישה הציבורית נעשה ערוב חצרות ע"י בנו של רב העיר.
כמה עולה אחזקת הערוב לפי שנים (לא כולל משכורות)שנת 2014- 20,179 ש''חשנת 2015- 74,648 ש''חשנת 2016- 25,632 ש''חשנת 2017- 39,250 ש''חתקציב לשנת 2018- 30,000 ש''חסהכ כ190,000 ₪ כמה גורמים משתתפים בערוב בגבעת שמואל 2019-
כמה עולה לנו הערוב בגבעת-שמואל 20191. יו"ר מועצה אנטי דתית.
2. גזבר מועצה אנטי דתית.
3. מנהלת מחלקה.
4. מזכירה.
5. מנהל אגף תרבות תורנית.
6. מכון חרדי בשם שבת מקדש וגאולה מירושלים.
7. מח' התחזוקה בעירית גבעת שמואל.
8. הרב רפי שטרן.
9. הרב הראשי.
10. הרב בן ציון אלבז.
עוד על מחדלי המועצה הדתית בגבעת שמואל בנושאי כשרות, טהרה
ומשכורות בכירים, חפש בגוגל:
הרב אברהם משיח. איך זה מתבטא בדוחות הכספייםחזרה לתפריט הראשי אם ברצונך להגיב ניתוח דוחות כספיים של המועצה האנטי דתית גבעת שמואל כיצד מוליכים שולל את המבקר הפנימי בעיריית גבעת שמואל לקבלת דוחות כספיים המלאים של המועצה האנטי דתית אודות הרב אברהם משיח, רו"ח חזרה לראש הדף