header
דברי מבוא לקריאת הטעמים
 
טעמי המקרא הם מערכת סימנים המורים על צורת ניגון של כל מילה ומילה בספר התנ"ך.
ומטרתם להורות הסבר הטקסט.
 
לדוג': כאשר מורה בכיתה כותב על הלוח הוראה לתלמידים
                         "לקום    אסור    לשבת"
         יש תלמידים שיקומו ויש שימשיכו לשבת. וזה תלוי היכן שמים את הפסיק,
      האם לאחר המילה "לקום" (ואז המובן שיש לקום ואסור להשאר במצב של ישיבה)
      או לאחר המילה "אסור" (ואז המובן שיש להמשיך לשבת).
 
בנוסף טעמי המקרא יכולים ללמד אותנו גם הלכות למעשה.
ניקח לדוגמא שאלה הנדונה בגמרא-    האם מותר לגנוב מגוי ?
 
    הפסוק בתורה אומר "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו? (ויקרא יט יא).
 
בקריאה פשוטה מבינים כי כל הנ"ל אסור דוקא במי שנקרא עמית. (עם שאתך במצוות קרי יהודי שומר תורה ומצוות).
  אולם הטעמים מורים שלא תגנובו היא הוראה כללית ואינה בכלל של הכחשה ושקר.
יש לציין כי יש יתרון לטעמים המסורתיים על הפיסוק המקובל בימינו, כיון שמערכת הטעמים אינה רק סימני פיסוק אלא גם מורה כמה זמן להפסיק בין המילים שהרי טעם "סוף פסוק" וטעם "אתנחתא" הם המפסיקים העיקריים ביותר (ונקראים "קיסרים").
 וזו הסיבה שאתנחתא מיוצגת בצורת כסא דהינו כאן עליך לנוח.
 
שמות הטעמים לא מוזכרים בתלמוד והוזכרו לראשונה בספר הזוהר ובספרי הקדמונים  (בן אשר).
ומכ"מ נסמכו במסורת כתובה שבעל-פה.
 
אופן השימוש לשמיעת הפרשיות בטעמי המקרא מפי הרב אברהם משיח שליט"א.
1. בחירת הפרשה.
2. הורדת הקובץ למחשב. ,(או שמיעה ישירה מהאתר ע"י תוכנת TWISTED WAVE).(יש להתעלם מכל הודעות "תקלה")
3. ניתן להיעזר גם בתיקון קוראים, המופיע במדור זה, כדי לתרגל את הקריאה בס"ת  
   אמיתי.

 
 
music dandelion flower, vector illustration