header
נוה שמואל
לכבוד הרב אברהם משיח, בית כנסת נוה שמואל שכונת רמת הדר גבעת שמואל
 
הר"מ בישיבה התיכונית הפנה אותי אליך ושאלתי היא האם מותר להוריד שירים באינטרנט ?  הר"מ עצמו אמר לי שאסור.
 
תשובת הרב אברהם משיח שליט"א גבעת שמואל.
לכבוד ....
ברצוני לספר לך כי אני מכיר את הר"מ שלך, ואף מתפלל אתו בשבתות במנין במכינה. חשוב לי לציין כי הוא מאוד מחזיק ממך, וסיפר לי על מעשי החסד בהם אתה נוטל חלק. יישר כח
 
לענ"ד מותר להעתיק שירים באינטרנט.
כפי שציינת אף אני מודע לכך שיש מאמרים האוסרים זאת וחילם מכח האיסור להעתיק ספרים ללא רשות הבעלים הרוחניים והמו"ל,  אולם זיקה זאת צריכה עיון, ויש לחלק לדינא בין הדפסת ספרים לבין  מציאות אינטרנטית.
 
הדפסת והעתקת ספרים מבלי הסכמת המו"ל -אסורה.
באופן כללי יסוד האיסור הוא ממוני דהיינו שאסור לגרום למחבר הפסד כספי במישרין או בעקיפין.  לפי"ז אם לא יגרם הפסד ממוני- אין לאסור הדפסת הספר.
לכן הפוסקים מקילים בנסיבות הבאות
 
- צילום קטע מספר- מותר
 
- קנה ספר ורוצה לשמור עליו- הרי הוא ממילא לא יקנה ספר נוסף.
 
- ספר שלא נמצא בשוק והעתיקו או צילמו לשימוש עצמי .ובמקרה זה אם תצא הוצאה חדשה יתכן שיש לפצות את בעל הזכויות.
 
ספרים הנמצאים במאגרים כגון פרויקט השו"ת, אוצר החכמה וכו' -  היום שיש תכנות עם עשרות אלפי ספרים יהיה מותר להדפיס ספר שלם, כל עוד לא כורכו ומוכרו כספר בפני עצמו.
 
צד לאסור העתקת ספרים ואפילו בחלקם-חידוש הגאון ר' נחמיה גולדברג-  אם בעל הספר / קלטת כתב בפירוש שלענין העתקה מקסטה, לא מכר, היינו ששייר זכות זו לעצמו והמעתיק ממנו נחשב כגזלן.
מקור החידוש ב"מ עח השוכר את החמור- הא מני ר"מ כל המעביר על דעת בע"ב נקרא גזלן.
 
לענ"ד המצב כיום שונה מהותית מדין הספרים.
 
אבדה האבודה מכל אדם. המציל מן הארי ומן הדוב וכן מזוטו של ים - מקומות בשפת הים שדרך הים לחזור לאחוריו בכל יום ושוטף מה שנמצא שם והולך, או קרקעיתו ותחתיתו של ים - או משלוליתו של נהר שאינו פוסק - כשהוא גדל ויוצא חוץ לגדותיו ושולל שלל ושוטף הנמצא - אף על פי שיש בה סימן, הרי זו של מוצאה, שנאמר: אשר תאבד ממנו ומצאתה, מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם, יצאה זו שאבודה ממנו ומכל אדם, שזה ודאי נתיאש הימנה, ואפילו לא ידעו הבעלים. ויש סוברים שאין הטעם משום יאוש, ואפילו עומד וצווח, הרי זה כמי שצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים. ויש סוברים הטעם שאפילו עומד וצווח אינו מועיל, לפי שבטלה-דעתו-אצל-כל-אדם
מקורות-(רש"י ב"מ כא ב ע"ז מג א.ב"מ כד א וכז א. רא"ש שם; שו"ע רנט ז.
נמוק"י שם; סמ"ע ס"ק טז, ושו"ע הרב. ועי' מ"מ וכ"מ פ"ו ה"א. ועי' נחלת דוד חי' ב"מ ושו"ת הרי"מ מגור אהע"ז סי' טז.)
נמצאנו למדים כי כל דבר שניתן להעבירו ברשת האינטרנטית, אף אם הוא בעל סימן, כיון שאין בעליו יכול לשומרו , הרי הוא מתיאש ממנו .
 
ב.אבדה מדעת- דבר שהונח על ידי בעליו במקום שהוא עלול להיאבד להם.
           אבידה מדעת, ברוב המקרים, היא הפקר, שמתוך מעשיו של אותו אדם ניתן להסיק שהפקירם. ויש אומרים שאבידה מדעת אינה הפקר, אלא שאין חיוב למוצא אבידה זו להשיבה לבעליה, ומתוך כך יש להניח שבעליה התייאש ממנה, והייאוש מועיל, כיון שמדובר באבידה.
אבידה מדעת כיצד? המניח חבית יין פתוחה בחוץ, מקום ששקצים ורמשים ישתו ממנה, הרי זו אבידה מדעת, ומותר למוצאה לקחתה לעצמו.
 
ג.האם שייך לאסור מצד מסייע לדבר עברה- לכאורא כניסה לאתרים אשר מעלים תכנים ללא הסכמת הבעלים, אף היא אסורה כיון שבעלי אתרים אלו נהנים מאותם כניסות המביאות להם פרסומות וכו'
לענ"ד אין לאסור להיכנס לאתרים אלו כיון דלא שבקת חיים לכל בריה ותהיה זו פסיקה המוציאה לעז על ציבור שלם.
 
ד.אף אם מדובר בפעולה שאינה עולה בקנה אחד עם ההלכה ו/או היושר הבסיסי, מכ"מ אפשר שכאשר ידועה התופעה שימוש בקניינים רוחניים מבלי רשות הבעלים, הרי זה דבר שלב בי"ד מתנה עליו, ואפשר שהאומנים מוציאים שירים על דעת שיעשו פעולות באינטרנט שלכאורא יש בהם משום פגיעה בזכויות יוצרים, וממילא מלכתחילה אין הם מצפים לרווח גדול ממכירת הדיסקים .
וכעין זה מצאנו בדין נטילת סכך מרשות ציבורית שאין שייך בזה דין גזל וכדברי
ביאור הלכה סימן תרלז ד"ה "אלא יקנו"
 
...ואולי נאמר דהממשלה ידעה מקודם שבודאי ימצאו גנבים וחל היאוש:
 
ה. דינא דמלכותא דינא -אי אכיפת זכויות היוצרים ע"י השלטונות מראה כי ניחא להם בהפקירא ומה לנו כי נלין על בני נוער שמאפשרים להם לעשות הרשת ככל העולה על רוחם. וזה לשון ביאור הלכה סימן תרלז ד"ה "וכן בקרקע" לגבי בניית סוכה על גבי מדרכה ציבורית האם אין לפוסלה משום גזל הרבים:
 
דאם נתן המלך רשות להעמיד דלתות במבוי שלהן דינא דמלכותא דינא כי השוקים והרחובות שלהן ויכולים לעשות בהן מה שירצו ומעתה כיון שהכל תחת רשות המלך בין הרחובות שבתוך העיר בין אותן שחוץ לעיר וכיון שהמלכות יש לה רשות למחות ואינה מוחה מסתמא מוחלת ע"ז לעשות סוכה בר"ה ואין כאן איסור גזילה כלל וע"ש שדעתו דא"צ ליטול רשות בפירוש ע"ז משר העיר דמסתמא נתון לו מדלא מוחין בידו ולכן שפיר יכול לברך ע"ש. סוף דבר הנוהגים להקל בזה אין למחות בידן כי רבו המתירין.
       
והשומע לנו ישכון בטח.
עד כאן לתשובת הרב אברהם משיח, בית כנסת נווה שמואל, גבעת שמואל
 
לכבוד הרב אברהם משיח, נוה שמואל
 
הר"מ בישיבה התיכונית הפנה אותי אליך ושאלתי היא האם מותר להוריד שירים באינטרנט ?  הר"מ עצמו אמר לי שאסור.
 
תשובת הרב אברהם משיח שליט"א גבעת שמואל.
לכבוד ....
ברצוני לספר לך כי אני מכיר את הר"מ שלך, ואף מתפלל אתו בשבתות במנין במכינה. חשוב לי לציין כי הוא מאוד מחזיק ממך, וסיפר לי על מעשי החסד בהם אתה נוטל חלק. יישר כח
 
לענ"ד מותר להעתיק שירים באינטרנט.
כפי שציינת אף אני מודע לכך שיש מאמרים האוסרים זאת וחילם מכח האיסור להעתיק ספרים ללא רשות הבעלים הרוחניים והמו"ל,  אולם זיקה זאת צריכה עיון, ויש לחלק לדינא בין הדפסת ספרים לבין  מציאות אינטרנטית.
 
הדפסת והעתקת ספרים מבלי הסכמת המו"ל -אסורה.
באופן כללי יסוד האיסור הוא ממוני דהיינו שאסור לגרום למחבר הפסד כספי במישרין או בעקיפין.  לפי"ז אם לא יגרם הפסד ממוני- אין לאסור הדפסת הספר.
לכן הפוסקים מקילים בנסיבות הבאות
 
- צילום קטע מספר- מותר
 
- קנה ספר ורוצה לשמור עליו- הרי הוא ממילא לא יקנה ספר נוסף.
 
- ספר שלא נמצא בשוק והעתיקו או צילמו לשימוש עצמי .ובמקרה זה אם תצא הוצאה חדשה יתכן שיש לפצות את בעל הזכויות.
 
ספרים הנמצאים במאגרים כגון פרויקט השו"ת, אוצר החכמה וכו' -  היום שיש תכנות עם עשרות אלפי ספרים יהיה מותר להדפיס ספר שלם, כל עוד לא כורכו ומוכרו כספר בפני עצמו.
 
צד לאסור העתקת ספרים ואפילו בחלקם-חידוש הגאון ר' נחמיה גולדברג-  אם בעל הספר / קלטת כתב בפירוש שלענין העתקה מקסטה, לא מכר, היינו ששייר זכות זו לעצמו והמעתיק ממנו נחשב כגזלן.
מקור החידוש ב"מ עח השוכר את החמור- הא מני ר"מ כל המעביר על דעת בע"ב נקרא גזלן.
 
לענ"ד המצב כיום שונה מהותית מדין הספרים.
 
אבדה האבודה מכל אדם. המציל מן הארי ומן הדוב וכן מזוטו של ים - מקומות בשפת הים שדרך הים לחזור לאחוריו בכל יום ושוטף מה שנמצא שם והולך, או קרקעיתו ותחתיתו של ים - או משלוליתו של נהר שאינו פוסק - כשהוא גדל ויוצא חוץ לגדותיו ושולל שלל ושוטף הנמצא - אף על פי שיש בה סימן, הרי זו של מוצאה, שנאמר: אשר תאבד ממנו ומצאתה, מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם, יצאה זו שאבודה ממנו ומכל אדם, שזה ודאי נתיאש הימנה, ואפילו לא ידעו הבעלים. ויש סוברים שאין הטעם משום יאוש, ואפילו עומד וצווח, הרי זה כמי שצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים. ויש סוברים הטעם שאפילו עומד וצווח אינו מועיל, לפי שבטלה-דעתו-אצל-כל-אדם
מקורות-(רש"י ב"מ כא ב ע"ז מג א.ב"מ כד א וכז א. רא"ש שם; שו"ע רנט ז.
נמוק"י שם; סמ"ע ס"ק טז, ושו"ע הרב. ועי' מ"מ וכ"מ פ"ו ה"א. ועי' נחלת דוד חי' ב"מ ושו"ת הרי"מ מגור אהע"ז סי' טז.)
נמצאנו למדים כי כל דבר שניתן להעבירו ברשת האינטרנטית, אף אם הוא בעל סימן, כיון שאין בעליו יכול לשומרו , הרי הוא מתיאש ממנו .
 
ב.אבדה מדעת- דבר שהונח על ידי בעליו במקום שהוא עלול להיאבד להם.
           אבידה מדעת, ברוב המקרים, היא הפקר, שמתוך מעשיו של אותו אדם ניתן להסיק שהפקירם. ויש אומרים שאבידה מדעת אינה הפקר, אלא שאין חיוב למוצא אבידה זו להשיבה לבעליה, ומתוך כך יש להניח שבעליה התייאש ממנה, והייאוש מועיל, כיון שמדובר באבידה.
אבידה מדעת כיצד? המניח חבית יין פתוחה בחוץ, מקום ששקצים ורמשים ישתו ממנה, הרי זו אבידה מדעת, ומותר למוצאה לקחתה לעצמו.
 
ג.האם שייך לאסור מצד מסייע לדבר עברה- לכאורא כניסה לאתרים אשר מעלים תכנים ללא הסכמת הבעלים, אף היא אסורה כיון שבעלי אתרים אלו נהנים מאותם כניסות המביאות להם פרסומות וכו'
לענ"ד אין לאסור להיכנס לאתרים אלו כיון דלא שבקת חיים לכל בריה ותהיה זו פסיקה המוציאה לעז על ציבור שלם.
 
ד.אף אם מדובר בפעולה שאינה עולה בקנה אחד עם ההלכה ו/או היושר הבסיסי, מכ"מ אפשר שכאשר ידועה התופעה שימוש בקניינים רוחניים מבלי רשות הבעלים, הרי זה דבר שלב בי"ד מתנה עליו, ואפשר שהאומנים מוציאים שירים על דעת שיעשו פעולות באינטרנט שלכאורא יש בהם משום פגיעה בזכויות יוצרים, וממילא מלכתחילה אין הם מצפים לרווח גדול ממכירת הדיסקים .
וכעין זה מצאנו בדין נטילת סכך מרשות ציבורית שאין שייך בזה דין גזל וכדברי
ביאור הלכה סימן תרלז ד"ה "אלא יקנו"
 
...ואולי נאמר דהממשלה ידעה מקודם שבודאי ימצאו גנבים וחל היאוש:
 
ה. דינא דמלכותא דינא -אי אכיפת זכויות היוצרים ע"י השלטונות מראה כי ניחא להם בהפקירא ומה לנו כי נלין על בני נוער שמאפשרים להם לעשות הרשת ככל העולה על רוחם. וזה לשון ביאור הלכה סימן תרלז ד"ה "וכן בקרקע" לגבי בניית סוכה על גבי מדרכה ציבורית האם אין לפוסלה משום גזל הרבים:
 
דאם נתן המלך רשות להעמיד דלתות במבוי שלהן דינא דמלכותא דינא כי השוקים והרחובות שלהן ויכולים לעשות בהן מה שירצו ומעתה כיון שהכל תחת רשות המלך בין הרחובות שבתוך העיר בין אותן שחוץ לעיר וכיון שהמלכות יש לה רשות למחות ואינה מוחה מסתמא מוחלת ע"ז לעשות סוכה בר"ה ואין כאן איסור גזילה כלל וע"ש שדעתו דא"צ ליטול רשות בפירוש ע"ז משר העיר דמסתמא נתון לו מדלא מוחין בידו ולכן שפיר יכול לברך ע"ש. סוף דבר הנוהגים להקל בזה אין למחות בידן כי רבו המתירין.
       
והשומע לנו ישכון בטח.
עד כאן לתשובת הרב אברהם משיח, בית כנסת נווה שמואל, גבעת שמואל
 
*********

 
 
 

שאלה לכבוד הרב אברהם משיח
 
אני אחראי על קופות צדקה האוספות כספים לעמותת אילני חסד. הכספים נאספים בתוך קופסאות פלסטיק חסרי מכסה. המונחות בבתי כנסת שונים ברחבי גבעת שמואל, בעיר בימים שיש התרמות כגון בפורים ובפסח ובראש השנה. בפורים האחרון אספתי את הקופות כדי להביאם למשרדי עמותת אילני חסד והנחתי אותם במושב הרכב שליד הנהג. השארתי את הרכב לכמה דקות כדי להביא משהו מביתי וכשחזרתי גיליתי שכל הקופסאות ובתוכן כספי הצדקה, שנועדו לעמותת אילני חסד, נגנבו מהרכב.למען ההגינות אציין שהחלונות היו פתוחים. השאלה היא האם אני צריך לפצות את עמותת אילני חסד על הכסף שנגנב ?
תשובת הרב אברהם משיח , גבעת שמואל
לכבוד המתנדב.... עמותת אילני חסד שלום וברכה שלומך ישגא לעד וירבו שלומיך כנהר ....
 
ובאשר לשאלתך : במסכת בבא קמא דף צג עמוד א איתא ברייתא -לשמור - ולא לאבד, לשמור - ולא לקרוע, לשמור - ולא לחלק לעניים! ...
ומפרש רש"י -לשמור ולא לאבד - כי יתן וגו' לשמור דהפקידו אצלו לשמור חייב בפשיעה ולא כשהפקידו אצלו ע"מ לאבד או ע"מ לחלק לעניים דלא קרינא ביה לשמור דכיון דאמר ליה חלקהו תו לא דמפקיד נינהו ומאן קתבע ועניים לא מצו תבעי דלכל חד וחד מצי אמר לאו לדידך יהיבנא אלא לאחריני.
 
מגמ' זו עולה שכל שאוסף כסף לעניים ואיבדו , ואפילו ברשלנותו הרי זה פטור מלשלם מאחר ואין לממון זה תובעים שהרי אלו שנתנו את הכסף אינם בעליו ואילו לאף אחד מן העניים אין תביעה שהרי הכסף נתקבל בצורה כללית ובעלי הכסף  בשלב זה אינם מוגדרים ועל כן אין לכסף זה תובעים ולפיכך פטור הנך מפצוי.
שונה היה הדין באם הכסף היה מיועד לעניים קבועים כדלהלן:
בהמשך הגמ'  ההוא ארנקא דצדקה דאתי לפומבדיתא, אפקדה רב יוסף גבי ההוא גברא, פשע בה, אתו גנבי גנבוה, חייביה רב יוסף. א"ל אביי, והתניא: לשמור - ולא לחלק לעניים! אמר ליה: עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו,
ומפרש רש"י - קיץ להו - ממון כך וכך לשבת לכל אחד הוה ליה ממון שיש לו תובעין וקרינא ביה לשמור.
 
ופסק בשולחן ערוך חושן משפט הלכות פקדון סימן שא
 
סעיף ו
 מי שהפקידו אצלו מעות עניים או פדיון שבויים ופשע בהם ונגנבו, פטור, שנאמר: לשמור (שמות כב, ט),  ולא לחלק לעניים, והרי הוא ממון שאין לו תובעין. במה דברים אמורים, בשאין זה הממון מופקד לעניי מקום זה או לשבויים ידועים. אבל אם היה לעניים אלו או לשבויים אלו, והרי הוא קצוץ להם, הרי זה ממון שיש לו תובעים, וישלם אם פשע, או ישבע שלא פשע, כדרך כל השומרים. ( וכן אם הגבאי אמר לשומר: שמור לי, חייב כשאר שומר) (מרדכי פרק החובל).
 
והוא הדין והוא הטעם גם בגבאי בית כנסת שאיבדו ממון של בית הכנסת ואפילו ברשלנות.
למסקנה פטור אתה מכל פצוי . אולם יש פוסקים שאומרים שאף שפטור , הרי זה מדין אדם אך חייב בדני שמיים. אמנם לא נפסקה הלכה כמותם ולחוש מבעי.
 
דורש שלומך וזכות הרבים תעמוד לימינך .