header
שלום הרב אברהם
הייתי מעדיף לא להזדהות, אבל הרב מכיר אותי ואת ההורים שלי. אני לומד בישיבה תיכונית, מדריך בבנ"ע . עוברות בי מחשבות שאני סתם עושה הצגות לפני החניכים שאני שקול אחראי בעל ערכים בגלל שכשאני עם חברים אני מתנהג כשטותניק וממש כמו החניכים שלי, שאני אמור לתת להם דוגמא אישית האם ההדרכה מתאימה לי?
 
תשובת הרב אברהם משיח בית כנסת צעירי הדר גבעת שמואל.
נדמה לי שאני כן יודע במי מדובר אמך קרובת משפחה של אשתי תחי' עם זאת כדי לחסוך לי ולך מבוכה מיותרת אנסה להתייחס בצורה כללית.
תחושת הבלבול ואי הסדר נובעת מהכובעים הרבים שאנו חובשים. בבית אתה בן ואח לאחותך (שהוא גם בגיל החניכים שאתה מדריך) בישיבה אתה חבר בקבוצה. בבנ"ע אתה מדריך.
יש שמסתדרים עם הדמות רבת האנפין בטבעיות, ואין הם מרגישים בסתירה שבין הדמויות שבין ילד-חבר מול מדריך-דמות לדוגמא.
ויש שמרגישים שהם "נקרעים" בין אופן ההתנהגות בכל אחד מהמישורים מול "האני" האמיתי שלהם.
לענ"ד דרך הזהב הוא למזג בין הכובעים השונים . אינך צריך להגיב מול החניכים רק בכובע של מדריך כדוגמת כיצד דמות למופת צריכה להגיב לנוכח תעלול כזה או אחר. אלא אדרבה, שלב עם כובע ההדרכה גם את כובע הילד הצעיר שאוהב להשתובב ולהשתטות ורוצה למרוד במוסכמות, רק בגלל שהם מוסכמות.
כלי זה יעזור לך לתפקד ביתר חופשיות כיוון שאינך מחויב להתנהגות צרה הנגזרת מכובע אחד.
אתן לך שתי דוגמאות:
  • - כאשר הנך בקרב חברים בישיבה שלב את ה"בוגר" שבך עם הילד, (כגון מה היו החניכים אומרים לי לו היו יודעים מה אני אומר ועושה)הקשבה לקול הבוגר שלך תמתן מעט את הילד שבך.
  • - לעומת זאת גם כשאתה בכובע של בוגר, תוכל להקשיב לילד שמתמרד תוכל למשל להתבונן בחניכים שלך במבט של ילד, זה יאפשר לך להבין אותם מבלי לגעור בהם, כשאינם מתנהגים כיאה לדמויות המופת עליהם אתה מעביר את פעולתך,
לא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה, ואם יורשה לי גם נימה אישית כי לדעתי הנך בחור ערכי וזכו חניכיך שיש להם מדריך מעולה.
בברכה אברהם משיח בית כנסת צעירי הדר.