הרב אברהם משיח בית כנסת בית אל גבעת שמואל
קיבלתי בהשאלה מכשיר חשמלי, במהלך שימוש נתקלקל המכשיר.
 
תשובה
השאלה הינה סוגיא בגמרא בפרק המפקיד .
שומר שהתרשל בשמירת הפרה והיא יצאה למקום הפקר ,אם הבהמה היתה נגנבת הרי שברור שפשיעת השומר בשמירה גרמה לאבדן הפרה אולם בפועל הפרה מתה כתוצאה מכח עליון שאם היה קורה בבית השומר ,השומר היה פטור (כגון שהפרה חטפה התקף לב ).ויש מחלוקת בין אביי ורבא מה הדין.
והלכה נפסקה בשולחן ערוך חושן משפט סימן רצא' סעיף ט' שאף על פי שהנזק לא היה בגרימת פשיעת השומר על כל פנים הוא חייב בתשלום,
ואם כן גם בנדון זה.
 
עד כאן לתשובתו של הרב אברהם משיח, רו"ח לומד ומלמד תורה בישיבת מרכז הרב בירושלים תובב"א.
 
 
 
 
הרב אברהם משיח בית כנסת בית אל גבעת שמואל.
 
במקרה שלפנינו  שכנים שאין אהבה שוררת בניהם. אחד מהם בנה קיר בין הבתים. השכן השני ניצל את הקיר והרכיב על הקיר יחידה חיצונית של מזגן אויר ודוד חשמל והוסיף סככה וקורות מעץ. הראשון שמע שהשכן השני מנצל את הקיר ו"החליט" למנוע את השימוש בו וע"כ הרס אותו , באופן שנגרם נזק לרכושו של השכן השני.
השכן  הניזוק טוען כי שכנו עשה כן במטרה: " להזיק לרכושי במתכוון ", ועל כן דורש את נזקיו.
ואילו השכן הפוגע טוען: " כי הקיר נבנה בתחומי ולא חרגתי לתוך גבול חברי ". "ברצוני אבנה וברצוני אהרוס".
 
תשובה
 
ברשות מוהר"ר יעקב יוסף זינגר שליט"א אשר הורמנותיה העניק להוציא דין אמת ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידי יד כהה.
 
המשורר האמריקאי וולט ויטמן כתב כי "גדרות הפרדה חזקים מביאים לשכנות טובה".
בגמרא מובאים 2 מקרים הנראים לכאורה סותרים זה את זה .
במקרה הראשון בעל חבית היין הועמדה תוך שימוש שלא ברשות בחפץ חברו. בעל החפץ ראה אמנם שקיומה של החבית תלוי  בחפץ ועם כל זה החליט ליטלו ובכך הגיעה החבית לסיום חייה.
בשו"ע חו"מ  שפ"ג נפסק שבעל החפץ אחראי בתשלומי הנזק אם יכול היה למנוע את שבירת החבית על ידי שיניח חפץ אחר במקום החפץ שלו ,ומכל מקום אינו צריך לטרוח יתר ממידה סבירה בכדי שהוא עצמו לא יפסיד.
מאידך בגמרא נוספת מדובר במקרה שבו פתח אדם בור ברשות הרבים וכיסה אותו בדלת של חברו,משהגיע בעל הדלת ,נטל את דלתו ,והשאיר את הבור פתוח ,וכך אירע שנפל לתוכו אדם וניזוק,
כאן פסק השו"ע בסימן ת"י שדווקא חופר הבור הוא אחראי לתשלומי הנזק.
בספר מאירת עיניים מנושאי כליו של השולחן ערוך לחלק חושן משפט מביא חילוק הלכתי בין 2 המקרים ,לדבריו במקרה הראשון נטילת החפץ מתחת החבית הביאה באופן מיידי לפגיעה בחבית ואם כן נמצא שהוא הזיק בידים (או שהוא התחיל את תהליך הנזק ואף על פי שהחבית התרסקה שעה מאוחר יותר) לעומת זאת במסיר מכסה הבור לא ברור שיגרם כל נזק שהרי לא בהכרח ייפול שם אדם.
ומענייני דיומא אם שכנו הבדואי של החקלאי שי דרומי היה שומר על גדר ההפרדה ביניהם, החקלאי לא היה מואשם בהריגה. "אם במחתרת ימצא הגנב אין לו דמים".
ולענייננו נראה שהריסת הקיר נחשבת כהיזק בידיים בצורה ברורה ומידית ,ולולא הריסת הקיר לא היה הרכוש נפגע.
וכן נראה לפסוק הלכה למעשה וה' יצילנו משגיאות ויראנו באור תורתו .
ולפסק דין זה סמך הרב יעקב יוסף זינגר את ידיו .נמסר ל 2 הצדדים.
 
עד כאן תשובתו של הרב אברהם משיח, רו"ח לומד ומלמד תורה בישיבת מרכז הרב בירושלים תובב"א.
 
 
 
 
עובדי המועצה משתמשים ברכבים של המועצה המקומית של גבעת שמואל לצורך עבודתם.
בין הרכבים קיים רכב מנופי המשמש לתליית דגלים וכו'.
במשך תקופה שימש הרכב המנופי את פעילות המועצה במשך היום ואילו במשך הלילה ובסופי שבוע הושכר לאנשים פרטיים לשימוש אישי. התמורה שולשלה לכיסו של עובד המועצה שבחזקתו הופקדו המפתחות.
מה דינם של דמי השימוש ?
 
השו"ע בחושן משפט סימן שמב סעיף א'-
 אין השואל רשאי להשאיל, אפילו שאל ספר תורה, שעושה מצוה בשאלתו, אינו רשאי להשאיל לאחרים; ואם השאיל לאחרים, אפילו נתקלקל מחמת המלאכה ששאלו בשבילה, חייב, אלא אם כן יש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה ב ידו, כמו שנתבאר בסימן רצ"א סעיף כ"ו. הגה: מיהו דבר שאי אפשר להבריח ולכפור בו, כגון בית או ספינה, מותר להשאיל (תשובות רשב"א אלף נ"ג, ואלף קמ"ה). וע"ל סימן שט"ז.
 
כלומר מי ששאל חפץ אסור לו להשאיל לאחר או להשכיר כיון שאנו יודעים שהבעלים לא מסכימים להעביר את רכושם למי שהם לא סומכים עליו. סוגיה זו מצויה בפרק המפקיד בבבא מציעא בלשון "אין רצוני שהיא פקדוני ביד אחר"  ולכן אסור לשומר להעביר לשומר אחר אא"כ הבעלים מסכימים.
במקרה שלנו עובד המועצה השכיר את הרכב בנגוד להלכה.
הרמ"א פוסק בסימן שס"ג סעיף י' שאם אדם השכיר את רכוש חברו בנגוד להלכה, הרי שדמי השכירות שייכים לבעל הרכוש כי אין אדם עושה סחורה בפרתו של חברו ובלשון משפטית דהיום הוא בגדר עושה עושר ולא במשפט(בטוי לקוח מהנביא).
ועל פי הדברים הנ"ל עליך להחזיר את דמי השכירות.
עד כאן להלכה היבשה, אולם כמו שאושר חוק להורדת ישובי גוש קטיף, ועם כל זה ראש ישיבת מרכז הרב פסק שעל החיילים לסרב פקודה על כן למעשה במקרה שלך יש לעשות ברור נוסף בסוגיה.
 
האם רכב ציבורי מוגדר כרכב שיש לו בעלים, וכן דין החזרת כסף הכרוכה באיבוד פרנסה. אלו סוגיות שעליך לברר מול הרב הראשי יעקב זינגר באופן אישי.
 
הרב אברהם משיח בית כנסת בית אל.