header
לכבוד הרב אברהם משיח שליט"א בית כנסת היכל רחמים
 
האם מבחינה הלכתית מותר לקפד חיי כלב משוטט, המפחיד נשים בהריון וילדים ואף תקף ונשך בפועל ילדים החוזרים מבי"ס. יש לציין כי פניותי לעיריה לטפל בתופעה נכשלו מאחר והפקחים לא רוצים להתעמת עם בעלי הכלבים.
אודה על תשובתך בנדון
 
תשובת הרב אברהם משיח שליט"א גבעת שמואל
 
לכבוד חבר ילדותי ר'... שלומך ישגא
 
אבקש לשלוח ברכת רפואה שלמה לבנות שנפגעו
באשר לשאלתך, הנה בגמ' מסכת בבא קמא דף מז עמוד ב
 
הנותן סם המות לפני בהמת חבירו - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים; סם המות הוא דלא עבידא דאכלה, אבל פירות דעבידא דאכלה - בדיני אדם נמי מיחייב, ואמאי? הויא לה שלא תאכל! אמרי: הוא הדין אפילו פירות נמי פטור מדיני אדם, והא קמ"ל, דאפי' סם המות נמי דלא עבידא דאכלה - חייב בדיני שמים.
 
כלומר הנותן רעל לפני כלב חברו פטור מדני אדם וחייב בדני שמים, וזאת כאשר מניח רעל קטלני במקום שיש רשות לכלב להסתובב, כגון רשות הרבים.
וכן פסק הרמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ד הלכה ב
 
הפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאת והזיקה, אם היה גדר חזק ובריא חייב, ואם היה כותל רעוע פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, וכן הנותן סם המות לפני בהמת חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
 
אולם, אם מניח את הרעל החצר פרטית כגון בתוך חצרו שאין לכלב רשות להיכנס בה פסק הרמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ז הלכה ד
 
המכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית או נשכו כלבו פטור,
 
האם מותר לכתחילה . יש מח' הפוסקים וצ"ע.
מכ"מ כפי שעלה בתיאור המקרה יש לכלב ודאי דין רודף וע"כ מותר לכתחילה להורגו וכן נפסק בשו"ת רדב"ז חלק ג סימן תקלו תתקעא)
 שאלת ממני אודיעך דעתי במי שהיה מלשין ומסור לרבים וליחידים והיה חייב לראובן מנה בהלואה ובערכאותיהם והלך שמעון אשר הלשין עליו זה המסור והשתדל עם השר לאבדו וכן היה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים וכו' ועתה תובע ראובן את שמעון המנה שהיה חייב לו המסור מטעם דינא דגרמי:
-          
-         תשובה לא מיבעיא בנ"ד דפשיטא דשמעון פטור דאין כאן דינא דגרמי אלא גרמא בנזקין דקייל"ן דפטור שהרי שמעון דבר אל השר וגרם לאבדו כמי שגורם לאבד שטרו של חבירו דהוי גורם ולא דינא דגרמי ופשיטא דפטור אלא אפי' אם היה הורג שמעון את המסור בידים ממש היה פטור מלשלם מה שעליו שהרי מצוה זו לאבד המוסרין מוטלת על כל ישראל ואפי' על ראובן בעל חוב בעצמו היה מוטל לאבדו הא למה זה דומה למי שיש לו אחד מן המזיקין כגון ארי ונחש וכלב רע שכל הקודם בו זכה אעפ"י ששוה ממון לבעליו פטור מלשלם הילכך אם הרגו שמעון בדין מפני שהוא מסור ודאי דפטור דמצוה קעביד ואי הרגו שלא כדין נמי פטור דקם ליה בדרבה מיניה ואין אדם מת ומשלם ואפילו אין שם עדים והתראה דאין ממיתין אותו אפ"ה פטור מן התשלומין כיון שיש בעבירה שעשה חיוב מיתה אם היה בעדים והתראה והרי זה ברור. הלכך פטור שמעון ותבוא עליו ברכה שקיים ובערת הרע מקרבך וכן מעשים בכל יום בכל גלילות ישראל וכן כתבו הפוסקים. והנראה לפע"ד כתבתי:
 
דו"ש ורפו"ש לבנות ולהורים וכל טוב .
עד כאן לתשובת הרב אברהם משיח.
 
                                  ***************************************
 
 
 

 
מובאת בזה שאלה מבית כנסת "היכל רחמים" בגבעת שמואל העוסקת בסיכונים ובחששות
שיש להתייחס אליהם לנוכח ברית מילה.
 
השאלה במקורה הופנתה לרב זינגר, רב העיר גבעת-שמואל, ע"י אחד מחברי בית הכנסת היכל רחמים. הרב זינגר הפנה אותה לרב אברהם משיח בגבעת שמואל לשם כתיבת תשובה מפורטת.
 
נוסח השאלה בקצרה: בשעטו"מ נולד לנו בן, אולם חששות רבות מלוות אותנו לנוכח הפרסומים בעיתונות על תינוקות שאושפזו לאחר ברית המילה. וביחס לתהליך עצמו, כיצד בוחרים מוהל, או שמא עדיף רופא מוהל והאם עדיף בהרדמה.
 
תשובתו של הרב אברהם משיח ,גבעת שמואל.
קודם כל מזל טוב לרגל הולדת הבן. תזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים ויצא שמו כשם הגדולים אשר בארץ.
בנוגע לשאלתכם הנני מצרף בזה תמצית נייר עמדה שנתבקשתי להכין למועצת הרבנות הראשית, בנוגע לפעולתם של מוהלים שאינם מורשים לערוך ברית מילה. בהשמטת קטעי חיקוק ושאר נושאים שאינם נדרשים לשאלה הנכחית.
 
תהליך ברית המילה כולל 4 שלבים עיקריים :
שלב ראשון בברית המילה- חיתוך הערלה ופריעת שכבת העור שמתחתיה.
      הסבר התהליך- כמו כל איבר בגוף האדם, גם איבר המין הזכרי עוטה עליו
שכבות עור. שכבת עור החיצונה, המצויה בקצה איבר  המין,
נקראת ערלה והיא שכבת עור עבה. מתחתיה נמצא שכבת עור
דקה יותר הדומה לקרום דק. באופן טבעי ,אצל מי שלא עבר
תהליך ברית מילה, איבר המין יוצא דרך פתח שבקצה הערלה
כאשר מטילים שתן או בעת גרוי מיני בגיל הבגרות.
בתהליך ברית מילה מוסרת הערלה ע"י חיתוך בסכין מנתחים
ואילו שכבת העור התחתונה "מופשלת" לאחור על האיבר לכוון
הגוף באופן שהכפל של שכבת העור התחתונה עומד על קצה
שכבת הערלה שנחתכה ומתאחה איתה, וכך נשאר קצה האיבר
חשוף וללא שכבות העור.
 
 
שלב שני בברית המילה- מציצה של האזור.
     הסבר התהליך- מציצה של האיזור הפצוע, לצורך  הסרת הדם
שנזדהם כתוצאה ממגע עם סכין המילה. תהליך המציצה עפ"י
ההלכה  הינו חיוני ואכן המציצה מקטינה את הדמום ע"י יצירת
תת לחץ אשר מביא גם לסגירת כלי הדם הפתוחים. אמנם
חבישה נכונה תוך חיטוי מתאים יכולה אף היא  להשיג את מטרת
המציצה ובכך לוותר על המציצה, אולם תהליך המציצה
הינו תנאי הלכתי הכרחי.
 
שלב שלישי בברית המילה- נתינת חומר חטוי וחומר מגביר קרישה.
 
שלב רביעי בברית המילה- חבישה.
 
הטענות, החששות והסיכונים בברית המילה
1. חיתוך הערלה-  
    א. האם יש סכנה שהמוהל יחתוך יותר מדי עד כדי פגיעה   
    באיבר המין עצמו.
          אכן אלו המקרים עליהם שומעים בעיתונות. מקרים אלו מצריכים
טיפול בבית חולים. אולם כל המקרים האלו נגרמים כאשר המוהל
אינו משתמש במגן מילה.    
מגן מילה הינו פיסת מתכת דקה וחלקה, בעלת חריץ ברוחב 2
מ"מ עד למרכזה.
דרך חריץ זה המוהל מושך את הערלה מעבר לאיבר עצמו וכך רק
הערלה נמצאת מעל המגן ואילו האיבר עצמו לעולם לא נכנס
לשם מחמת עביו. וכך מובטח כי החיתוך נעשה אך ורק בערלה
מבלי לפגוע באיבר עצמו.
לעתים המוהל אינו משתמש במגן כתוצאה מבטחון יתר או מחמת
ששכח את המגן ומשתמש באמצעי אחר להחזקת הערלה.
במקרים אלו יש סבירות גבוהה לפגיעה מיותרת באיבר עצמו.
          ב. החלשת היצר המיני.
                   טענה זו אינה מוכחת מדעית, ואדרבה יש מדינות בארה"ב בהן
כל ילד נימול כל עוד ההורים לא מתנגדים.
          ג. קצה האיבר חשוף גורם לגירוי מתמיד המביא בגיל ההתבגרות
למעשה אונס.
                   טענה זו של ארגוני הנשים ג"כ אינה מוכחת ואדרבה שכיחות
הנימולים בין המואשמים במעשי אינוס הינו נמוך, ביחס לשיעורם
באוכלוסיה.
 
          ד. חוסר מומחיות של המוהל- כאשר קרום חיצוני לא נחתך מספיק ועדיין
    נשארו חלקי ערלה והם הנקראים בהלכה ציצין המעכבים את המילה.
          בעיה זאת אכן שכיחה בקרב מוהלים ונגרמת כתוצאה מכך שלא
כל הערלה נחתכת בפעם אחת וכך נוצר סבל מיותר לתינוק. 
בבעיה זו נתקלים כאשר המוהל אינו מומחה.
          ה. יכולתו של התינוק לעמוד בתהליך המילה- רוב התינוקות נולדים
במשקל 2.5-3.8 ק"ג. בהלכה אין תנאי למשקלו של התינוק.
בפועל ההמלצה היא שלא לערוך ברית כשמשקל התינוק פחות מ
2,700 גרם, לעומת זאת כאשר התינוק נולד פג אין לערוך ברית
עד לקבלת אישור רפואי לביצוע ברית המילה, אף כשמגיע
למשקל זה.
 
2. פריעה-  הפריעה נעשית בקרום הדק ע"י חיתוכו במספרים סכין או בצפורן.
יש בהחלט לחשוש מזיהום, ולכן יש להקפיד על חטוי ידיים וכלים.
         
3. מציצה-  המגע הישיר בין מגע בין פיו של המוהל לכלי דם פתוחים של
התינוק  יכולה ליצור מצב של העברת זיהום מאחד לשני.
בעיות הדבקה אלו ידועות עוד מתחילת המאה ה-19 ולהלן המחלות
אשר יש לגביהן מידע בספרות הרפואית :
 
1. עגבת- (SyphiLis) מחלת מין הנגרמת ע"י חיידק המועבר ביחסי מין, אך
גם באמצעות מגע עם דם נגוע.
 
   2. שחפת- (TubercoLosis) – חיידק הנכנס דרך דרכי הנשימה. מקרי
הידבקות במחלה זו כתוצאה ממוהל חולה נרשמו בתחילת המאה ה 19.
כיום המחלה הודברה באמצעות אנטיביוטיקה.
 
   3. דיפתריה-  (Diphteria) אסכרה בלשון הגמרא– חיידק התוקף את דרכי
הנשימה. בספרות הרפואית מתועדים מקרים שהתחילו באבר המין.
 
   4. אידס-  (Aids)- נגיף המדכא את מערכת החיסון. הידבקות נעשית בעיקר
יחסי מין או דרך דם. אמנם השכיחות הנמוכה של הנגיף ברוק בד"כ אינה
יכולה להדביק את התינוק, אולם מאידך יש אפשרות תיאורטית שתינוק
ידביק מוהל (התינוק עצמו נדבק מהאם במשך ההריון או בשעת לידה
או בהנקה) חשש זה הינו תיאורטי וטרם נתפרסמו מחקרים הקושרים
מציצה בברית המילה להדבקה במחלה.
 
   5. צהבת- (Hepatitis)- ישנה אפשרות תיאורטית להדבקה במחלה זו
טרם נודע על מקרים כאלה בעקבות מציצת הברית.
 
   6. הרפס- שלבקת (Herpes)- הידבקות מאדם לאדם היא בד"כ באמצעות
רוק או מגע מיני, תועדו כמה מקרים בהם נעשתה הדבקה באמצעות  
מציצה בברית המילה.
 
4. חבישה- הסיכונים בשלב זה נובעים מחוסר מיומנות של המוהל בנוהל רפואי חשוב זה. החששות הן:
א. הידוק יתר של חבישה.
                   ב. שירי נימים היכולים ליצור זיהום.
                   ג. דימום בלתי פוסק.
 
 
מאידך קיימים יתרונות רפואיים למי שעבר  ברית מילה- בספרות הרפואית
יש אחידות דעים כי נימולים פחות חשופים בגיל מבוגר להידבק במחלות שונות העוברות במגע מיני כגון עגבת ואידס, מכיון שהסרת הערלה מונעת כניסת חיידקים לכיס הערלה מחד, ואף ליצירת קרום הגנה בפני כניסת זיהומים
מאידך.
כמו כן יש בהסרת הערלה משום טיפול רפואי מונע זיהום כיון שנמנע  מטיפות שתן לחדור לכיס הערלה, יש לציין כי זיהום זה שכיח רק אצל אלו שלא נימולו.
 
מסקנות ופתרונות
אין לך מצוה גדולה מברית מילה, מצווה שעיקר ביצועה נובע מאמונה תמימה. עם זאת יש להיות מודעים לסיכונים.
הסיכונים- יש מקרים ברורים של מחלות שעברו מהמוהל לתינוק ע"י מציצה
בפה.
מאידך היתרונות-מוכח מדעית כי  נימולים פחות חשופים להידבקות במחלות מין. ויש טוענים שאף נשים הנשואות לנימולים פחות חשופות למחלות זיהומיות.
אמנם הניסיון הסטטיסטי מראה שכיחות נמוכה של סיבוכים ואין זאת כי אם זכות המצווה מגנה על הנימול.
עם זאת יש למנוע פגיעות הכוללות דמם מוגבר, זיהום מקומי חבלה באיבר עצמו ע"י הכשרת מוהלים.
אמצעים למניעת הידבקות בברית מילה-
          1. חטוי ידיים וכלים.
          2. בדיקות דם תקופתיים למוהלים.
          3. אע"פ שאין כיום לכאורא סכנה בביטול מציצה מכ"מ נכון להיום א"א
    לוותר עליה אולם אפשר להשתמש בספוג או בשפופרת  או במשאבה
    חשמלית קטנה.
4. מילה ע"י קרני ליזר- אפשרות זו אפשרית מבחינה מעשית אולם
    הלכתית אינה מותרת אלא בחולי המופיליה.
 
 
5. פיקוח על מוהלים- כל מוהל נדרש להציג אישור רפואי מוגבל בזמן.
    חובת התמחות.
-         חובת עשית ביטוח לכל מוהל כנדרש במקצועות הרפואה השונות.
-         חובת השתלמות בעקרונות כירורגיים.
 
ביקור מוהל לפני ברית המילה ולאחר ברית המילה- ביקור לפני נועד לספק
להורים חו"ד לגבי כשירות התינוק לעבור ברית מילה, כמו כן נועד לצורך היכרות של המוהל עם התינוק.
הביקור למחרת ברית המילה נועד לבדיקה נוספת של האזור, הסרת תחבושות וחזרה על הוראות טיפול.
 
 
סימנים מחשידים במוהל.
-         מוהל מסתיר עבודתו – בעיה זו הינה הנפוצה ביותר בקרב המוהלים. יש עושים פולות קדם הברית מתחת חיתול. ויש אשר לוקחים את התינוק כביכול ל"בדיקה" מאחורי הפרגוד, ושם המוהל מפריד את עור הפריעה קודם הברית, ע"מ שיוכל להציג עבודה חלקה ומהירה בשלב הברית.
פעולה קדם ברית זו של הפרדת עור הפריעה קודם חיתוך הערלה בסכין כרוכה בסבל לתינוק. המוהל משתמש לשם כך בצבת הקרוי בעגה המקצועית "מוסקיטו" ובלשון הרפואית "הימוסטאט" , באמצעות כלי זה המוהל מותח את הערלה ועור הפריעה ומכניס מחט הפרדה מעין מחט עבה (בעובי 2 מ"מ) בתוך כיס הערלה ע"מ להפריד את עור הפריעה מהאיבר. באופן זה המילה ופריעה באים כאחד.
אין ספק שפעולה זו גורמת לתינוק סבל רב, עוד לפני הברית עצמה ואף הלכתית יש לה מתנגדים רבים וראוי לברר עם המוהל נקודה זו.
-         הרדמה של איזור אמנם מונעת סבל מהתינוק אך יכולה לחפות על חוסר מיומנות של המוהל. ההרדמה נעשית בעזרת זריקה לאזור הבטן התחתונה.
-         רופא מוהל או מוהל רגיל- רופא מוהל מודע יותר לשמירת סטריליות אך לרוב קיים חשש של חוסר מומחיות מחמת חוסר ניסיון.
 
רשימת מוהלים מורשים- ברשותנו מאגר מוהלים העונים על התקנים הנ"ל.
כמו כן ניתן לדווח על ליקויים לכאורא בתהליך ברית המילה, המצריך פרסום אזהרה.
 
ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו.