עיריית גבעת שמואל דרושים ומכרזים
מכרז פומבי מספר 99/999 בשנת 2021 לתפקיד אחראי על שרותי הדת בעיריית גבעת שמואל.
תיאור התפקיד - יש שסומכים לחלוטין על שרותי הדת שמעניקה המועצה הדתית, הם סומכים על התכנית הגדולה, על ההתנהלות האינרטית, הסטיכית, שהמועצה הדתית מתנהלת מימים ימימה. וכל נושאי הדת עומדים על תילם.
גישת ה"סמוך" מביאה לכך שלולא התערבות פעילה ואכפתית העסק אולי לא נראה כהולך להתמוטט אך רק המצוי בסוד הענינים יודע לאיזה כיוון הוא זורם.
ב 15 שנים האחרונות נתבקש הרב משיח אברהם שליט"א להחליף את הרב הראשי הרב יעקב זינגר ז"ל במתן פסיקה שוטפת בדני טהרה, עריכת חופות וכדיין בבית דין של הרב זינגר ז"ל.
הרב אברהם משיח, רו"ח יליד רמת גן, הינו בוגר ישיבת מרכז הרב, תושב גבעת שמואל מזה כ 25 שנה. בעל סמיכה מלאה לרבנות עיר מוכר ומוערך על ידי הרבנים המקומיים, וידוע במתן שיעורים ברחבי העיר ובפסיקותיו ההלכתיות.
במסגרת פעילותו הציבורית לצד הרב זינגר התריע הרב משיח, על פעילות המועצה הדתית אשר אינה עולה לכאורא בקנה אחד עם הנדרש מגוף ציבורי ומעל לכל הגובלת בפגיעה במתן שרותי דת בסיסיים לתושבי גבעת שמואל דתיים וחילונים כאחד.
הכשרתו ההלכתית של הרב אברהם משיח כרב עיר ונסיונו בביקורת דוחות כספיים כרואה-חשבון ומעל לכל שימושו בפועל לצידו של רב העיר מאפשרים לרב משיח מבט מעמיק בהתנהלות המועצה הדתית ופעילותה המעלה תמיהות שמא חלוקת התקציב הציבורי ביחס לזיקה במתן שרותי דת הינה פרי דמיון.
סיכוני התפקיד -לצער כולנו ,
הכפשות בוטות ושימינג פומבי תוך פגיעה בבני משפחה קרובים הינם תפריטו הקבוע של זה המתריע על אי סדרים בגוף שלטוני עתיר תקציבים.
באתר זה מביא הרב משיח את מסקנותיו ביחס לפעילות המועצה הדתית בגבעת שמואל. מסקנות אלו הובאו לפתחם של אנשי ציבור וביניהם סגן ראש העיר מטעם תנועת יש עתיד והאחראי על הביקורת הפנימית מר משה מרר . (פגישה שנערכה בקפה-קפה ב - 30/4/2019)
לאחר שהובהר כי הרב משיח מוכן לחשוף את הממצאים ללא קבלת תמורה, סוכם שהרב יוזמן לביקורת ספרי החשבונות יחד עם מבקר המועצה מר דוד שרוני.
הרב משיח ותושבי גבעת שמואל עדיין מחכים.
בואו נתחיל לשאול שאלות לגבי הגדרת תפקידם של נושאי משרה במועצה הדתית, כישוריהם, רמת שכרם, ואופן תפקודם.
מכרז מספר 98-2022 מנהל אגף תרבות תורנית. כישורי התפקיד צריכים לכלול רק השתיכות פוליטית מתאימה. תיאור התפקיד -עליו לאתר גורמים אשר יו"ר המועצה דתית חפץביקרם ולהעביר להם הקצבות. משכורת מכובדת מובטחת לנוכח ריקנות המשרה.
- לקבלת מספר תובנות ראה
מועצה אנטי-דתית בגב"ש. כיצד עובדים עם(ל) המבקר הפנימי בעירית גבעת שמואל ניתוח דוחות כספיים של המועצה האנטי דתית
עיריית גבעת שמואל דרושים
כמה אזרחים יהודים בישראל יודעים מי הוא רב העיר שלהם? כמה מבני הקהילה הדתית יודעים איך קוראים שאלו את רב העיר שאלה או שמעו ממנו שיעור בשנה האחרונה? התשובה במקרים רבים היא, מעטים. עבור רוב גדול של תושבי ישראל היהודים, הרב המקומי פשוט אינו רלוונטי. לכך מצטרף התפקוד הכפול של מספר לא מבוטל של רבני ערים. דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה, הצביע שוב על ערימה של ליקויים בדרך פעולתם של רבנים: רבנים שלא מתגוררים בעירם; רבנים שלא מדווחים על החופשות שלהם; רבנים שנוסעים לחו"ל לתקופות ארוכות כדי לגייס תרומות או לקדם עניינים אחרים שאין להם שום קשר לעבודה בעירם; רבנים שמעסיקים קרובי משפחה תחת פיקוחם ותוך מצב של ניגוד עניינים. לכשלים אלו מצטרפים כשלים יסודיים בהליכי מינוי רב עיר, הגדרות התפקוד שלו ובעיקר משך כהונתו. הליך מינוי רבני עיר ורבנים ברשויות מקומיות, נגוע בפוליטיקה. מנגנון הבחירה פוליטי באופיו, ובמקרים רבים אצבעות בגוף הבוחר "נמכרות" תמורת אינטרסים אחרים. לציבור הרחב הצבעה מועטה על הבחירה. לאחר שניבחר לא ברור מהם תפקידיו של רב עיר. כמרא דאתרא הוא אמור להיות זה שקובע את המדיניות ההלכתית במתן שיעורי הדת. מכוח תפקידו הוא אחראי על שירותי הדת של העיר, חתום על תעודות הכשרות ומשמש בחלק מהמקרים כרשם נישואין, אבל עושה זאת לצד ראש המועצה הדתית ועובדיה
הרב סתו
על רב בישראל מוטלת משימה אחת עיקרית: ללמוד את דבר השם ולהביא אותו אל העם; להודיע להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. תפקידו הוא תפקיד הכהנים והלויים אשר פוזרו בין שבטי ישראל להורות להם את החוקים אשר דבר ה' ולהבדיל בין הקודש ובין החול, בין הטמא ובין הטהור.
מי צריך רב עיר
רבני עיר יכולים להפוך ולהיות משמעותיים יותר, ולהנהיג את עדתם ביושר, להשפיע, לעשות ולהפוך חלק משמעותי מהמרקם הרוחני של העיר.
בחירת רבנים
ההליך הנוכחי לבחירת רבני עיר נגוע בפוליטיזציה, ולא מבטא כראוי את קולו של הציבור. כדי להפוך את בחירת רב העיר לדבר בעל משמעות לתושבי העיר, יש לאפשר להם להיות שותפים אמתיים להליך הזה ולהיות מסוגלים להשפיע על הבחירה. את זה אפשר לעשות בדרך של בחירה דמוקרטית של רבני ערים. הליך לבחירת רב העיר שהציבור יהיה מעורב בו יכריח את המתמודדים על המשרה לפנות לתושבי העיר ולהיות מוכרים ורלבנטיים. הוא יבטיח גם שתושבי העיר יהיו מודעים, ככל שיש להם ענין בכך, לזהותו של רב העיר שלהם.
הגבלת כהונת רבנים
רבנים הם משרתי הציבור וצריכים לתת לפניו דין וחשבון על תפקודם. כדי שזה יקרה צריך לקצוב את כהונת הרבנים הנבחרים לתקופה, למשל ל-10' שנים כמו הרבנים הראשיים לישראל. בתום התקופה רב העיר יעמוד שוב לבחירה, ואם יזכה לאמון מחודש של הציבור, יוכל לכהן תקופת כהונה נוספת. בדרך הזו, יובטח כי רב העיר ישקיע את מרצו ויכולותיו בהשפעה רוחנית וניהול ענייני הדת של העיר, תוך שהוא שלם עם אלוקיו ומודע לתפקידו כלפי מונהגיו.
מעשה רב
הסיבה לקיפאון במערכת מורכבת משני גורמים. הראשון הוא ההליך המסובך שנקבע למינוי של רב מקומי. ברגע שבראשות מקומית חסר רב, על השר לכנס ועדת בחירות שמורכבת מאנשים שלו ונציגים אחרים. הועדה מתחילה בהרכבת אסיפה בוחרת, שמורכבת מאנשי המועצה הדתית של העיר או הראשות המקומית, אנשי המועצה ונציגי בתי הכנסת בעיר. האסיפה היא זו שבוחרת הלכה למעשה את הרב.
לכן הוא ינסה לצבור כמה שיותר כוח באמצעות שינוי התקנות, ולהשפיע על הבחירה. זה יכול להיעשות בדרך של הגדלת מספר הנציגים שלו בוועדת הבחירות, כדי שהם יבחרו נציגי בתי כנסת שיבחרו במי שהוא רוצה, או לחילופין בהגדלת הכוח של נציגי המועצות הדתיות בגוף הבוחר, במידה והם אנשים שלו. התקנות משתנות כל כמה שנים, אבל תמיד זה בכיוון של הגדלת הכוח של השר או השארת המצב על כנו, שהרי בסופו של דבר הסמכות לקבוע תקנות היא לגמרי של השר.
בדו"ח מבקר המדינה משנת 2001 מופיע סיפור מדהים: במהלך חילופי שרים במשרד הדתות בין שני חברי כנסת מש"ס, עוזר של השר היוצא שולח מייל לשר החדש, ובו הוא פרט לו רשויות שבהן צריך לעכב את המינוי, כי כרגע האיש שלהם לא יכול להיבחר וצריך להמתין לבחירות המקומיות או לשינוי ההרכב במועצות הדתיות שייצרו סיטואציה חדשה של חלוקת הכוח.
אומר גלט, "מהסיבה הפשוטה שאנחנו יהדות אחת ועם אחד, ועיקר תפקידו של הרב הוא לא פסיקת הלכה לעדות השונות – אף על פי שיש היום רבנים שיודעים לתת מענה לכל העדות – אלא הנהגה רוחנית, והנהגה כזאת צריך לשאוף שתהיה מאוחדת. הדור הצעיר במדינת ישראל רוצה מנהיגות רבנית מאחדת".
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כבר הקדים להצהיר שמפלגתו תדרוש אחרי הבחירות את המשרד לשירותי דת. "אני הגשתי כבר בקדנציה הזאת הצעת חוק, שקובעת הליך אוטומטי למינוי רבני ערים במקום רבנים פורשים. מה שקורה היום זה ששר הדתות מתניע את התהליך, ואם הוא רואה שלא יצליח לקדם רב שלו הוא פשוט לא מקדם את התהליך בכלל. לפי ההצעה שלי, חצי שנה לפני פרישת הרב התהליך יתחיל אוטומטית. לא שיניתי את שיטת הבחירה, אבל אני מונע בזה אפשרות שמי שלא ימצא חן בעיניו פוליטית יעכב את התהליך. לא רציתי ליצור שינויים יותר משמעותיים בשלב הזה, כי הסיכוי להעביר את החוק יהיה קטן יותר. לפעמים זה יהיה טוב לי כי המפלגה שלי תשלוט במשרד הדתות, ולפעמים זה יהיה מפלגה אחרת. אבל לא יהיה מצב שפעם ש"ס עוצרת את זה ופעם מפלגה אחרת, ובסוף אין רבנים במדינת ישראל".