רמ"ג- המשכיר שדה או מרחץ לא"י שנקרא שמו עליו והוא בתוך תחום ישוב ישראל
האם מנהג בני המקום להשכיר או לתת באריסות או בקבלנות ?( למעט שכירות ימים ,בהבלעה עם שכר תמורת ימי חול )
דרך בני העיר לתת - שכירות, אריסות
|
דרך בני העיר לתת - בקבלנות
|
נתן בשכירות / אריסות
|
נתן בקבלנות
|
נתן בקבלנות
|
נתן באריסות / שכירות
|
מותר
|
אין רווח יומי
|
יש רווח יומי
|
יש רווח יומי
|
אין רווח יומי
|
מותר מדאוריתא -גוי עביד לנפשיה
|
גוי עביד לנפשיה
|
מדאוריתא מותר כי גוי עביד לנפשיה
|
מדאוריתא אסור כי מקפיד עליו אם אינו עובד ביום מסוים כי נגרם לו נזק ישיר מאי עבודת הגוי בשבת , ועיקר המלאכה היא עבור ישראל
אא"כ יש לגוי חלק בשכר שבת.
|
אסור מדאוריתא כי ישראל נהנה ישירו ממלאכת שבת , כי אם הגוי לא יעבוד בשבת הישראל יפסיד.
ואם לגוי יש חלק בשכר שבת
מדאוריתא - מותר
מדרבנן - אור משום מראית עין שלא יודעים על ההסכם הזה.
|
מותר מדאוריתא
אסור מדרבנן משום מראית עין שיחשבו שהוא שלוחו.
|
אסור מדרבנן-משום מראית עין שיאמרו שהגוי שלוחו.
ובדיעבד מותר לקבל הכסף.
|
|
מדרבנן אסור משום מראית עין שיראו שהגוי לא מקבל כלום ויחשבו שהוא שכיר יום
|
|
נקרא שמו עליו
1. בנה אותו.
2. קנה מגוי וישב בו.
3. קנה מיהודי.
4. מחובר לקרקע.
אם לא בתחום - אין מראית עין
|
מניו שאסור לגוי להיות שלוחו של יהודי לשנין מלאכה בשבת ?
"כל מלאכה לא יעשה בהם."
כלומר אף ע"י אחרים.
רמ"ג- המשכיר שדה או מרחץ לא"י שנקרא שמו עליו והוא בתוך תחום ישוב ישראל
האם מנהג בני המקום להשכיר או לתת באריסות או בקבלנות ?( למעט שכירות ימים ,בהבלעה עם שכר תמורת ימי חול )
דרך בני העיר לתת - שכירות, אריסות
|
דרך בני העיר לתת - בקבלנות
|
נתן בשכירות / אריסות
|
נתן בקבלנות
|
נתן בקבלנות
|
נתן באריסות / שכירות
|
מותר
|
אין רווח יומי
|
יש רווח יומי
|
יש רווח יומי
|
אין רווח יומי
|
מותר מדאוריתא -גוי עביד לנפשיה
|
גוי עביד לנפשיה
|
מדאוריתא מותר כי גוי עביד לנפשיה
|
מדאוריתא אסור כי מקפיד עליו אם אינו עובד ביום מסוים כי נגרם לו נזק ישיר מאי עבודת הגוי בשבת , ועיקר המלאכה היא עבור ישראל
אא"כ יש לגוי חלק בשכר שבת.
|
אסור מדאוריתא כי ישראל נהנה ישירו ממלאכת שבת , כי אם הגוי לא יעבוד בשבת הישראל יפסיד.
ואם לגוי יש חלק בשכר שבת
מדאוריתא - מותר
מדרבנן - אור משום מראית עין שלא יודעים על ההסכם הזה.
|
מותר מדאוריתא
אסור מדרבנן משום מראית עין שיחשבו שהוא שלוחו.
|
אסור מדרבנן-משום מראית עין שיאמרו שהגוי שלוחו.
ובדיעבד מותר לקבל הכסף.
|
|
מדרבנן אסור משום מראית עין שיראו שהגוי לא מקבל כלום ויחשבו שהוא שכיר יום
|
|
נקרא שמו עליו
1. בנה אותו.
2. קנה מגוי וישב בו.
3. קנה מיהודי.
4. מחובר לקרקע.
אם לא בתחום - אין מראית עין
|
מניו שאסור לגוי להיות שלוחו של יהודי לשנין מלאכה בשבת ?
"כל מלאכה לא יעשה בהם."
כלומר אף ע"י אחרים.
רמ"ז- דין אינם יהודים המביאים אגרות בשבת
שולח אדם אגרת ביד נכרי ( או שולח חפצים שונים או כל מלאכה אחרת שיש לו שהות לגומרה לפני שבת סק'א) בערב שבת עם חשכה (=כל עוד שמש זורחת כשיוצא מבית היהודי סק'ב)
|
|
|
|
|
|
|
1. קצץ לו דמים א'
2. לא קצץ אך התנה שיתן לו שכרו ב'
|
|
שכרו לימים
|
גוי מוליך בחינם
|
א"' הולך ממילא לאותו מקום (ה')
|
גוי שכירו לכל המלאכות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חפצים שונים כולל אגרת בלעז
|
אגרת בלשון ישראל
|
לא קצץ לו דמים א
לא פירש שרוצה לתת שכרו
אע"פ שרוצה לתת לו שכרו ב
|
אם לא מקפיד עליו מותר לשולחו ביום חמישי אבל לא ביום שישי (6)
מרן ג'
|
מרן-מותר לתת בער"ש (7)
רמא-יש להחמיר (8)
שכח-לתת לו משהו בשכרו (ד')
|
מותר לתת אף בער"ש אף אם טין בית דואר ובלבד שיתקימו התנאים כדלקמן:
1. לא מרבה הדרך עבור היהודי (סק'יז)
2. ואין לשלוח עמו בשבת ממש ואפילו קצץ לו (9)
אא"כ בהפד גדול שכן זה שבות דשבות במקום הפד וכן צריכים להתקים תנאי (1)
|
מרן-אין לשולחו בער"ש (10)
רמא-אם שכרו לשלוח לו מכתביו בלבד (16) מותר משום שנחשב כקצץ לו (ו')
|
|
|
|
חפצים שונים כולל אגרת בלעז
|
אגרת בלשון ישראל
|
|
|
|
|
מותר אף אם אין שהות לגוי להגיע למחוז חפצו טרם כניסת שבת, ובתקים תנאי 2 סק'א)
|
מותר בהתקים תנאי (1) ו(2)
|
מותר אף בער"ש שיש לו שהות כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה לפני שבת (סק'ד )
או
שיגיע למקומו של מי שמשתלח לו (סק'א)
|
יש בית דואר קבוע בעיר
מותר כל עוד יש שהות להגיע לבית הסמוך לחומה לפני שבת (א')
(או שיגיע למחוז חפצו לפני שבת )(סק'ח)
|
אין בית דואר קבוע בעיר
מרן - אסור אף מיום א' (3,4)
רמא - מותר עד יום ה' (5)
עו"ש - אם שולח לחברו מותר ואפילו לא קצץ ובלבד שיתקים תנאי (1)
ט"ז ומ"א - חולקים על עו"ש -ראה (3)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1. כל עוד יש שהות לא"י להגיע למחוז חפצו לפני שבת.
2. ובלבד שלא יאמר לו ללכת בשבת או שמכריחו לכך כגון שמגבילו בזמן (סק'ד )
3. ואם שולח עם הא"י ע"מ שיתן לחברו או לב"ב מותר לכו"ע אם מתקים תנאי 1
ואם אמר הגוי שיחך בשבת מותר כל עוד יש תנאיחם לכך שמותר לישראל לשלוח עמו. ( סק'ג )
4. ואם דרך קרובה כגון מהלך יום אחד מותר אם שולחו ביום שני אן שלישי שכן יש לו שהות ללכת הרבה. ( סק'ז )
5. כיון שלא אמר לו הישראל ללכת בשבת אינו נראה כשלוחו אא"כ משלחו ביום שישי אבל אם שלחו מיום חמישי ומטה לא נראה כאומר לו עשה מלאכה.
6. משום שאם שוכרו בער"ש מחזי שהתנה איתו שילך בשבת וןבשליחותו הוא הולך.
7. שאיו הישראל כופה אותו אלא תלינן שירצה משום שהישראל עשה לו טובה ואדעתיה דנפשיה קעביד.
8. ובדרכי משה כתב שיש לאסור.
9. משום שאז מיחד מלאכתו על השבת.
10. זה שהוא שכירו לא נקרא שקצץ לו .
11. שכן זה נחשב כקצץ ובתקים תנאי .