רמ"ג- המשכיר שדה או מרחץ לא"י שנקרא שמו עליו והוא בתוך תחום ישוב ישראל
האם מנהג בני המקום להשכיר או לתת באריסות או בקבלנות ?( למעט שכירות ימים ,בהבלעה עם שכר תמורת ימי חול )
 
מניו שאסור לגוי להיות שלוחו של יהודי לשנין מלאכה בשבת ?
"כל מלאכה לא יעשה בהם."
כלומר אף ע"י אחרים.
 
 
רמ"ג- המשכיר שדה או מרחץ לא"י שנקרא שמו עליו והוא בתוך תחום ישוב ישראל
האם מנהג בני המקום להשכיר או לתת באריסות או בקבלנות ?( למעט שכירות ימים ,בהבלעה עם שכר תמורת ימי חול )
 
מניו שאסור לגוי להיות שלוחו של יהודי לשנין מלאכה בשבת ?
"כל מלאכה לא יעשה בהם."
כלומר אף ע"י אחרים.
 
 
 
רמ"ז- דין אינם יהודים המביאים אגרות בשבת
שולח אדם אגרת ביד נכרי  ( או שולח חפצים שונים או כל מלאכה אחרת שיש לו שהות לגומרה לפני שבת סק'א) בערב שבת עם חשכה (=כל עוד שמש זורחת כשיוצא מבית היהודי סק'ב)
 
1. כל עוד יש שהות לא"י להגיע למחוז חפצו לפני שבת.
2. ובלבד שלא יאמר לו ללכת בשבת או שמכריחו לכך כגון שמגבילו בזמן (סק'ד )
3. ואם שולח עם הא"י ע"מ שיתן לחברו או לב"ב מותר לכו"ע אם מתקים תנאי 1
ואם אמר הגוי שיחך בשבת מותר כל עוד יש תנאיחם לכך שמותר לישראל לשלוח עמו. ( סק'ג )
4. ואם דרך קרובה כגון מהלך יום אחד מותר אם שולחו ביום שני אן שלישי שכן יש לו שהות ללכת הרבה. ( סק'ז )
5. כיון שלא אמר לו הישראל ללכת בשבת אינו נראה כשלוחו אא"כ משלחו ביום שישי אבל אם שלחו מיום חמישי ומטה לא נראה כאומר לו עשה מלאכה.
6. משום שאם שוכרו בער"ש  מחזי שהתנה איתו שילך בשבת וןבשליחותו הוא הולך.
7. שאיו הישראל כופה אותו אלא תלינן שירצה משום שהישראל עשה לו טובה ואדעתיה דנפשיה  קעביד.
8. ובדרכי משה כתב שיש לאסור.
9. משום שאז מיחד מלאכתו על השבת.
10. זה שהוא שכירו לא נקרא שקצץ לו .
11. שכן זה נחשב כקצץ ובתקים תנאי .