header
 
    המועצה האנטי-דתית בגבעת שמואל

             1. האכזבה הגדולה
 
             2. מינויים פוליטיים
 
             3. שכר בכירים
 
             4. מערך הכשרות
 
             5. נפוטיזם- העסקת בני משפחה
 
             6. טובות הנאה לבכירים במועצה
 
             7. טהרה- מערך המקוואות בגבעת שמואל
 
             8. הערוב בגבעת שמואל
 
             9. זכויות חילונים בשרותי דת בגבעת שמואל
 
           10. לשכת סת"מ בגבעת שמואל
 
           11. מחלקת הנישואין בגבעת שמואל
 
           12. תקציבים לבתי כנסת
 
           13. הקמת בי"ד לענייני ממונות
 
           14. דוחות כספיים
        
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
  

_

  1. האכזבה הגדולה
     
    הגדרת תפקיד של המועצה הדתית בגבעת שמואל
     
    )הגדרת התפקיד  (תודתי נתונה לעו"ד משה דגן מנכ"ל הרבנות הראשית
    דעת התורה וההלכה והשקפתה הצרופה של היהדות, היא המכרעת.מועצה הדתית היא לשכת הגזית שממנה תצא הוראה לעם החונה פה קהילת קודש גבעת שמואל ת"ו.

ההחלטות בנושאים אלה הינן בעלות רגישות גבוהה והן אמורות להתקבל בעירנות, באחריות ובשיקול דעת רב. ההחלטות הקשות אינן מסתיימות בדיון על תלונות אישיות כאלה ואחרות, כי אם חובקות כל פרצה בחומת הדת בעיר. עינה של המועצה וחבריה צריכה להיות פקוחה גם על בתי עסק ומסעדות, שלעיתים בעליהם מנסים להערים על הרבנות בזיופים והברחות של מוצרים, כאשר בסמכותה של המועצה לקבוע האם ישנה עילה המצדיקה השתת קנסות או שלילת רשיונות.
גיבוש תשובות ופסקי הלכה עבור ציבור השואלים,
דרוג מוהלים כמידע לציבור
להביע את דעתה הנחרצת בנושאי חיכוך ומריבה ובמגוון נושאים בוערים כמו דת ומדינה, דמוקרטיה ויהדות, תוך שימור מרקם החיים השלו בעיר.
 
בראש המועצה הדתית צריך לעמוד רב כמו שבראש בית חולים עומד רופא ולא עסקן פוליטי. לא יתכן כי עיר המוגדרת "הפסגה של המרכז" תדשדש בנושא כה מהותי וללא הנהגה רוחנית פעילה.
גבעת שמואל זקוקה לרב תושב המקום, פעיל, יצוגי ונמרץ בתפקיד מלא ולא תהא עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה.
 
"משמעות הדבר היא פגיעה בזכות האזרח לקבל שירותי דת איכותיים וייצוג הולם במועצות הדתיות".

בוואקום שנוצר מכהנים כיום בתפקיד יו"ר מועצה דתית, גזבר מועצה, מנכ"ל, מנהל אגף לתרבות יהודית, מנהלי מחלקות וזאת בלי מכרז או ועדת איתור וללא הליך תחרותי ושוויוני בשיטה שלטענת המבקר " פותחת פתח למינוי של מקורבים לשר ולמפלגתו...  פוגעת בעקרון השקיפות  ובשוויון ההזדמנויות ואינה מבטיחה כי לתפקיד ייבחר המתאים והכשיר ביותר".

- מתוך דוח השנתי של מבקר המדינה-
במאי 2013 , על רקע סידרה שלדוחו"ת שהצביעו על אי סדרים וחשד לשחיתות במועצות הדתיות, החליטה הממשלה על הקמת צוות שיבחן את ביטול המוסדות הוותיקים ההם, ומינוי אנשי מקצוע כאחראים במקומן על שירותי דת ברשויות המקומית.
 
 
 
הליקויים במועצה הדתית 
   1. נושאי משרות מאוישים עפ"י מפתח פוליטי.
   2. אין כל הגדרה לתפקידיהם.
   3. אין מעקב על שעות עבודה.
   4. העסקת קרובי משפחה.
   5. אין פיקוח על מערך הכשרות התעודות נרכשות בכסף מלא. אין מעקב על הכנסת המועצה מפיקוח על הכשרות.
6. מידת התאמתם לעבודה של בכירי המועצה נקבעת לפי רמת הקשרים אותם הם מפעילים.
   .
 
 תוצאות הרסניות 
   1. 40% מהנוער מוריד כיפה.
   2. אין פיקוח כשרותי נאות.
   3. שרותי דת לתושבים ברמה אפסית.
 
- ייצוג נשים במועצה דתית"המצב של חוסר ייצוג נשים במועצות דתיות הוא בר-תיקון, ונמצא בידי מקבלי ההחלטות. יש לתקן את המעוות ולהחזיר את שירותי הדת לידי הציבור והקהילות, ובכללן נשים".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

_

_
מינויים פוליטיים
 
מבקר המדינה מזהיר כי בחירת בעלי תפקידים למועצה הדתית  משרתת אינטרסים אישיים, לרבות אינטרסים פוליטיים.
  
 - מינוי רב לרושם נישואין 
מדוע נזקקים לשרותי רב רושם נישואין במועצה הדתית נוסף על הרב המכהן?
האם פורסם מכרז ציבורי ?
מי מחליט על משכורתו?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

_

_
שכר בכירים
שכר העובדים במועצה דתית גבעת שמואל
 
שכר ללא יחס למספר תושבים
 
פושע קטן - פועל בניגוד לחוק.
פושע בינוני - עוקף את החוק.
פושע גדול - משתמש בחוק.
 
דרך "חוקית" נוספת לסדר מקורבים על חשבון הקופה הציבורית היא במינוי ממונה על המועצה הדתית. במקרים בהם לא מינו חברי מועצה דתית, ממנה השר "ממונה".
 
ממונה מתוקף הגדרתו אוחז במשרה זמנית, ובמציאות הישראלית אין קבוע יותר מהזמני ולכן יש ממונים שמכהנים שנים רבות.
גם מיודענו יו"ר המועצה הדתית בגבעת שמואל משמש בנוסף לתפקידו כיו"ר מועצה דתית בגבעת שמואל כממונה על מועצה דתית בקרית אונו ובכך מצטרף לחבורת הממונים העליזה המקבלת שכר מלא מכמה מקורות ועל כך נאמר בדו"ח מבקר המדינה.
 
אי מינוי הרכבי מועצות דתיות לאורך שנים, על אף הדרישה בחוק, נמשך כבר שנים רבות, ואוזכר על ידי מבקר המדינה בשני דו"חות ביקורת," קודמיםכי לא פעלו לתקן את הליקויים שהועלו  בדוחות " ".
 
... בחלק גדול מאותן מועצות דתיות הממונים ה"זמניים מכהנים בפועל שנים רבותהוותיקים שבהם לא הוחלפו מ 2004- .
 
...בנוסף, שלושה ממונים מכהנים בכמה מועצות דתיות, כך שהיקף המשרה הכולל של כל אחד מהם - 200%-170% - הוא גדול מהמותר על פי חוזר מנכ" ל ובהנחיות הממונה על השכר באוצר, ואינו מתיישב עם היקף השכר שאמור להיות משולם להם בגין מספר התושבים שהם משרתים.
 
אני מתחייב
1. ביטול כל המשרות המאוישות בשכר על ___ פוליטי.
7. למנוע אי סדרים בהתנהלות לקויה.
    למנוע העסקת בני משפחה.
    למנוע כפילות בדיווח שעות עבודה.
        למנוע כשל בחיבור בין הרב הראשי למועצה הדתית.
    למנוע ניגוד אינטרסים.
9. ניהול שרותי דת באופן כלכלי ועצמאי לחלוטין, עפ"י נהלים הנגזרים מהמגזר העסקי המבוססים על יעול ושיפור השירות לתושב תוך העלאת רמת הכשרות והפחתת עלויות לבעלי עסקים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

_

_
תיאור מערך הכשרות כיום
הקדמה
 
חלק ניכר מהציבור היהודי במדינת ישראל מקפיד על צריכת מזון ונותן את אמונו במערך הפיקוח על הכשרות. חשוב מאד להבטיח כי מערך פיקוח על הכשרות יהיה אמין, מקצועי ומועיל
 
יש7 משגיחי כשרות קבועים במועצה דתית גבעת שמואל האחראים על כשרות המזון שאנו צורכים.
1.יונתן רבי,2.חיים שינפלד,3.טולדנו ידידיה,4.בן משה,5.כלפה פנחס,6.שבתאי ברוך,7.שמואל אזואלוס,
בגבעת שמואל יש כ60 בתי עסק לממכר מזון הדורשים פיקוח כשרותי. כל בתי עסק הים בגדר מוכרי מזון מוגמר ואין מפעלים של חומרי גלם המצריכים ידע מעמיק בנושאי כשרות.
פיצוחים פלאפל, מסעדות, ובתי קפה ומרכולים הם בתי עסק שהפיקוח עליהם הינו פשוט יחסית.
בחשבון פשוט אם יש 60 בתי עסק ו7 משגיחים הרי שכל אחד מהם אמור להיות אחראי על 8-9 בתי עסק.
בפועל משגיחים 1-3 אחראים בכ 7 בתי עסק כל אחד.
בעוד שמשגיחים 4-5 אחראים רק על בית עסק אחד.
ואולי משגיחים 6-7 אחראים על כ20 בתי עסק. כ300% משרה.
 
ומה יש למבקר המדינה לומר על עיוותים במערך הכשרות?
1. היעדר פיקוח על המשגיחים, כך מתברר, לא מונע מהמועצות הדתיות להעסיק אותם
בהיקף שעות עבודה בלתי סביר שלא ניתן לביצוע. כך, למשל, יש מהם שעובדים  24-20 שעות ביממה במצטבר
 
"הדבר מעמיד בספק את איכות עבודת המשגיחים",  מעיר המבקר. מדובר בעצימת עיניים חמורה  ביותר של המועצות הדתיותהעלולה לפגוע ברמת הכשרות ובאמון הציבור במערך  הכשרות שהמדינה אמורה להבטיח את קיומוואף בהטעיה שלבתי העסק המשלמים בעבור שעות השגחה  שלא תמיד מבוצעות בפועל" .
 
מלבד התנערות המועצה מאחריותה כלפי אנשיהן, מצביע המבקר גם על השלכות נוספות.
 לטענתוהתשלום החלקי על שעות ההשגחה " מתאים לכל הצדדים" , שכן הוא מצדיק היעדרות של המשגיח ובכך מאפשר "גמישות ונוחות לבעל העסק
 התוצאההשניים שותפים ל"רידוד" רמת הכשרות - על חשבון הציבור ותוך פגיעה באמונו במערכת.
על כך נכתב בדו"ח:
"זהו מצב בלתי נסבל"
 
2. - פגיעה בצרכן הדתי
בחודשים מרס-ספטמבר 2016 בדק צוות מבקר המדינה את עבודתם של המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית וכמה מועצות דתיות בתחום הכשרות.  הדו" ח המתפרסם היום מעורר ספקות בנוגע למסוגלות המערכת להבטיח כי המזון שבפיקוחה אכן מגיע כשר לצרכן שומר  המסורת וכי עלויות  ההשגחה לא מכבידות לחינם על כלל אזרחי ישראל הסובלים ממילא מיוקר המחיה.
 
מדברי דוח המבקר:  רק כשליש מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה, שעות העבודה שלהם אינן מוסדרות כך שההשגחה נפגעת, צורת ההעסקה מביאה לניגוד עניינים מובנה- ויש גם גבייה מיותרת, נפוטיזם והדרת נשים: "הדבר מעמיד בספק את איכות עבודת המשגיחיםמדובר בעצימת עיניים  חמורה ביותר שלה מועצה הדתית" , קובע דו"ח המבקר.
יחסי תלות בין עובד למעביד במקרה זה יוצרים ניגוד עניינים מובנה אצל המשגיח, כאשר מצד אחד תפקידו הוא לפקח על הכשרות, ולעתים אף לאסור שימוש בסחורה שנפסלה ולגרום הפסדים כלכליים לבעל העסק, ומצד שני מדובר במעסיק שלו שבו תלויה פרנסתו.
 
אני אברהם משיח רב מוסמך ורואה חשבון מתחייב בזה להשגיח באופן אישי על כל בתי העסק לממכר מזון בגבעת שמואל תוך העסקת משגיח כשרות מקצועי אחד בלבד.
אני מתחייב לערוב באופן אישי על כל בית עסק לממכר מזון בו אני נותן הכשר.
 
3- עלות הכשרות
 מבקר המדינה נותן את הדעת גם ל"תרומתהעלות הכלכלית של השגחת הכשרות ליוקר המחיהבישראלוקורא להפעיל את המערך הממלכתי בתחום זה לפי שני  עקרונות  מרכזיים מצד אחד להבטיח רמה מקצועית גבוהה של הפיקוחכדי למנוע פגיעה באורח חייו של הציבור המקפיד לצרוך מזון כשר בלבד – ועם זאת להקפיד על כך שתוספת העלות בשל  הכשרות תהיה קטנה ככל הניתן.
 
 
4. - העסקה ע" י בעל העסק
הבעייתיות ברורה: יחסי תלות בין עובד למעביד במקרה זה יוצרים ניגוד עניינים מובנה אצל המשגיח, כי מצד אחד תפקידו הוא לפקח על הכשרות, ולעתים אף לאסור שימוש בסחורה שנפסלה ולגרום הפסדים כלכליים לבעל העסק, ומצד שני מדובר במעסיק שלו, שבו תלויה פרנסתו. מצב זה עלול להשפיע לרעה על שיקול דעתם של המשגיחים ולפגוע במוטיבציה שלהם לדווח על תקלות.
 
5.אני מתחייב להוזיל את עלות את עלויות הכשרות באמצעות התייעלות מערכת ההשגחה,(כגון מצלמות במקום השגחה בפועל) הסדרת יחסי משגיח-מושגחהסדרת נושא שעותההשגחההקמת מאגר מידע בנושא הכשרות – ומציאת פתרונות תקציביים לפיקוח על הכשרות.
הנני מתחייב להעמיד את נסיוני בביקורת ספרי חשבונות לצורך הוכחת כשרות העסק. תיעשה הרחבה של ביקורת הכשרות לתוך רכישות חמרי גלם, תעודות משלוח וכל מסמך או תיעוד שיאאפשר את אמינות הכשרות המוענקת לעסק.
 
6. - העסקת בני משפחה
חשש נוסף לניגוד עניינים מצא המבקר גם בקרבה משפחתית אסורה בין בעלי תפקידים
במועצות הדתיות ובין משגיחי כשרות הפועלים בתחומן, כפי שנמצאו בכ 20- יישובים
 
העסקת אשת הרב כאחראית על הדרכה לכלות תוך ניצול מעמד להרחקת נשים שאינן "נראות בעיניה"
 
7. - פרוטקשןבכשרות-אי מתן כשרות ככלי להכנעת מתחרים- הסרת כשרות עקב שימוש במוצרים  שקיבלו כשרות מגופי כשרות שונים.
 
גורם נוסף ליוקר הכשרות, על פי דו"ח מבקר המדינה, הוא ההגבלות שמטילות הרבנויות
בירושלים ובנתניה על הכנסת מזון שקיבל הכשר ממועצות דתיות אחרות לתחום שיפוטן.
" הדבר מצמצם את אפשרויות הבחירה של בעלי בתי העסק המושגחיםומשפיע על העלויות",כתב. לדבריו, גם פערים בתעריפי ההשגחה בין עיר לעיר ותשלום למשגיח על שעות שלאבוצעו - משפיעים על המחיר לצרכן.
 
"על פי המלצות הוועדה, בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות
הדרושות לשם מתן ההכשר, לרבות עלויות הפיקוח הכשרותי, וכן ייקבעו כללים למניעת ניגוד
עניינים של עובדי מערך הכשרות וכללים לעניין אישור עבודה נוספת. דבר זה ימנע את
המצבים הלא תקינים שהתגלו במספר מועצות דתיות ואשר מובאים בדו"ח המבקר.
 
"בנוסף, הומלץ על ידי הוועדה כי יונהגו נהלי כשרות אחידים אשר יחייבו את כל נותני הכשרות
המוסמכים. מצב זה יפתור את הליקוי הקיים, שבו בכל עיר קיימים נהלי כשרות שונים על פי
דרישת רב העיר. בנוסף, הציעה הוועדה כי תמונה ועדה שתוסמך לשלול את סמכותה של מועצה דתית למתן תעודות הכשר, בנסיבות בהן פעלה שלא כשורה בתחום הכשרות.
"עוד המליצה הוועדה, כי ייקבעו כללית שלום אחידים בעד שירותי הכשרות. כללי התשלום ייקבעו על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בהתחשב במאפייני בית העסק. דבר זה יוביל להאחדת העלויות בבתי העסק ויימנע מצבים של פערים בעלויות כפי שהתגלו בדו"ח המבקר.
 
 
 
8. אי העסקת נשים כמשגיחות כשרות
ומה בנוגע למשגיחות כשרות שהן נשים? עד אפריל 2014 לא אפשרה הרבנות לנשים לגשת לבחינות ההסמכה בתחום זה, אך מאז הוכשרו 12 כאלו לתפקיד. עם זאת גילה מבקר המדינה כי "בין 178 המשגיחים שנקלטו במועצות הדתיות בפרק הזמן ינואר 2015 - יוני2016 , לא הייתה ולואי שהאחת".
 
אני אברהם משיח רב ורו"ח מתחייב, כאחראי על מערך הכרות בגבעת שמואל, לתת הזדמנות שוה לבני 2 המינים בכל משרה שתידרש, ובכלל זה גם השגחת כשרות.
 
9. כשרות איננה רק תעודה (תודתי נתונה לרב ד"ר בני לאו)
במאה הקודמת התבטא אחד הרבנים בחריפות באומרו כי צודקים הגויים שאומרים שהיהודים מערבים דם במצות לפסח. 
אומנם אין מדובר בדם נוצרים אלא בדם נערות יהודיות העובדות בפרך באפיית המצות התחשבות בתנאיהם הסוציאליות.
 
האם נוכל לתת תעודת כשרות למקום שבו אין הקפדה על דיני ממונות כגון: הלנת שכר עובדים, העלמת מס, גזל, הפקעת מחירים ועוד? ומה עם תנאי העסקה פוגעניים כמו: שכר מינימום, ימי חופש והלנת שכר? שאלות אלה ואחרות כמעט ואינן עולות על סדר יומם של הרבנים הראשיים שצוטטו לעיל ודאי הוא שמושג הכשרות מסוגל להרחיב את מוטת כנפיו למערכת מקיפה יותר הבודקת ותובעת ממקבלי התעודה שמירה קפדנית על אורחות חיים יהודיים.
מאות תשובות נכתבו בענייני כשרות הבשר אך כמעט ולא דנו בשאלת תהליך גידול הבהמה או העוף, לקראת שחיטתו, אך ידוע ומפורסם עד כמה הקפידה ההלכה לדורותיה על דיני שחיטה, כך שיצמצמו ככל האפשר את צער הבהמה הנשחטת. גדולי ישראל הוכיחו שדיני השחיטה מועילים למנוע צער הבהמה, לעומת שיטות המתה אחרות.
אמנם נראה, כי לפוסק ההלכה צפויה מלאכה לא פשוטה בבואו לנסות ולהכריע בשאלות חברתיות מזווית הלכתית. פסיקת הלכה מורכבת ממגוון רחב של שיקולים, הן כאלה שמבוססים על הספרות ההלכתית כפי שהועברה מדור לדור בספרות השו"ת הענפה, והן כאלה שמבוססים על נורמות מוסריות וערכיות של החברה.
בימים אלה, כאשר החברה הישראלית מתמודדת עם סוגיות חברתיות רבות, שיש להן גם היבטים מוסריים וערכיים שונים , ראוי לה לחברה הדתית שתרים על נס את העיסוק בסוגיות אלו מין הזווית ההלכתית והאמונית, מתוך אמונה שתורת ישראל מכילה בתוכה התייחסות לכל אותן סוגיות.
 
.
אני אברהם משיח רב ורואה חשבון מתחייב בזה שלא לתת כשרות לבעלי עסק המשתמשים במוצרים החשודים בגרימת נזק בריאותי.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

_

_
נפוטיזם-  העסקת בני משפחה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

_

_
 טובות הנאה לבכירים
שחיתות נופשים על חשבון משלם המיסים
בכירי המועצה הדתית ובני משפחותיהם ישתתפו בסוף שבוע  במלון כינר שליד הכנרת, המוגדר כ"-יום עיון" וכל זאת  על חשבון משלם המיסים.
 
עו"ד מאיר שפיגלר, מנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת, מסר בתגובה:
כמנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת הוצאתי הוראה מפורשת מאז שנת 2004 האוסרת באופן מוחלט על המועצות הדתיות להשתתף )לסבסד (עובדים כולל נבחרים של המועצות הדתיות היוצאים לימי עיוןהשתלמויותהוראה וכו'.
 
למען הסר ספק בתאריך 10/1/07 הוצאתי מכתב חד משמעי לכל המועצות הדתיות האוסר עליהם להעביר ולו שקל אחד לטובת אלה מקרב עובדי / נבחריה מועצות הדתיות.
 
 
. " זו שחיתות פוליטית אחת גדולה.
זה הפך להיות מקום לג'ובים וכיבודים למפלגות דתיות. אין עם מי לדבר, כולם חוגגים על חשבון האזרחים, שירות? הצחקת אותם. המועצות הדתיות הם גוף עצמאי. אף אחד לא יכול לכפות עליהם כלום, וככה בדיוק זה נראה.
 
ומי שכן הגון, אין לו אמירה בתוך המערכת הזו.
 זה פשוט הרס דתיוידי כולם קשורות כל כך יפהמישהו צריך לבוא ולשחרר את כולם לחופשי".
 
אני אברהם משיח רב ורואה חשבון מוסמך מתחייב לסגור את המועצה הדתית בדבעת שמואל ולהסיר את ידיות הדלתות.  שתהיה מחלקה בעירייהכמו שיש בחלק מהמקומותוהתנאים יהיו  זהים לעובדי רשויות מקומיות כולל פיקוח.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

_

_
מקוואות
שיפור תנאי העסקתן של הבלניותאם צריך לשפר את אתשכרם של  עובדי המועצה הדתית, אין ספק כי הייתי בוחר לתמוך בצד של הבלנית עם המגבשמרוויחה  2,500 שקל לחודש.
 
מאידך נוכח התלונות אשר מועברות אלי מצד הנשים הטובלות,הנוגעות לדרג האחראיעל המקוהגיבשתי מספר נהלי עבודה הבאה לאלו הבאים במגע עם נשים טובלות
 
1. הבלנית לא תעשה בדיקה גופנית לשלילת חציצה אלא אם כן נתקשה לכך ע"י הטובלתבין בפהבצפרניםוכן אין לחקור על מצב משפחתי.
 
באחד המקרים גב' ע' עזבה את המקווה לאחר שהבלנית ליטפה את גבה בחיפוש אחר שערות סוררות. ""יצאתי מהמקווה עם דמעות".
 
2. הבלנית לא תפסוק בנושאים הלכתיים
אשה צעירה שהגיעה לטבילה יומיים לאחר שטבלה, והבלנית עכבה אותה שתספר לה מה קרה, אע"פ שהטובלת נקבה בשם הרב שהורה לה .
אין עם מי לדבר. הבלנית אמרה לי בפנים: 'אותי שכנעת, אבל הרב שלי לא מסכים".
 
טבילה  ביום- תתאפשר במקרים חריגים על פי היתר מרב.
 
אישור לטבול בלי שבעה נקיים- יש מקרים חריגים בהם קיים היתר מרב, על הבלנית לכבד זאת.
 
3. יש לכבד את דרישת הטובלת לפרטיות- גב'", ד' שמעה מהבלנית כי " :כי אם כולן תבקשנה לטבול לבד - לא תהיה לה עבודה".
 
4. הבלנית לא תיתן עצות לזוגיות- הבלנית דרשה להסיר את שערות רגליה "כדי להיות יפה בפני בעלה.
 
5. אין לקשור שיחה אישית ,עם הטובלת, מעבר לפרוצדורת הטבילה.
 
אני אברהם משיח רב מוסמך מתחייב להביא בלנית שעברה הכשרהמישהי לא מקומיתכדי  להפחית את אי- הנעימות וכמובן לעשות מכרז מסודר כדי למנוע משרות כה חשוב להיות עוד ג' ובשמי שהיתקבלמהסיבות הלא נכונותאלא כמו שנהוג במגזר  העסקישבו שירות זה אלף-בית.
 
 
 
 
מערך בודקות טהרה בגבעת שמואל
"כל כבודה בת מלך פנימה"
 
-החלפתי ממינס למרסילון ויש לי כתמים יומיים לאחר המקוה.
-ראיתי כתם בקינוח האם מטמא?
-אני לאחר הריון ולידה, כיצד מחשבים את זמני הפרישה
-יש לי כאבים בתשמיש המלווים בדימום-מה הדין.
שאלות נפוצות אלו נשאלות ע"י נשים ובעיקר כלות צעירות.
 לא תמיד נעים לגשת ולשאול את הרב. ומחשש לאיסור נוטים להחמיר. דבר הפוגע באיכות החיים ובזוגיות.
עבור נשים אלו יוקם מערך בדיקות טהרה בגבעת שמואל.
 נשים הרוצות להשתלב בנושאי טהרה על מנת לתת מענה לנשים מתבקשות לפנות בצור קשר.
            תנאי קבלה- אישור רפואי השולל עיוורון צבעים.
 
למשתתפות במערך בדיקות הטהרה בגבעת שמואל יוענקו כלים הלכתיים עיוניים ומעשיים לשם אבחון הבעיה ההלכתית בנושא טהרה. פסיקה במראות וייעוץ זוגי.
למשתתפות תוענק תעודת הסמכה.
 
מקוואות
כשדובר הקמת מקווה שלישי בגבעת שמואל שוחחתי עם הרבנים הראשיים בגבעת שמואל על כך שיש לבצע תכנון שיביא בחשבון את רוב השיטות בהלכה לבנות מקווה מהודר.
הצעתי את הדברים בפני הרבנים הראשים בישוב. מאחד קיבלתי תגובה צוננת והרגשתי כמו תלמיד שמבקש לערוך שיעור בגמרא במרכזו של מגרש כדורסל.
והשני התנצל כי הוא מתפקד ב30% מהיכולת שהייתה לו, ומכ"מ הוא ביקש כי אעלה על הכתב את הצעותיי והוא ינסה להעביר את ההמלצות בצינורות המועצה הדתית. אז למדתי כי יו"ר המועצה הדתית משמש כרב פוסק לצדם או שמא מעל הרבנים הראשים.
לאחר שנים קיבלתי אישור רישמי לחששותי בדברי הרב הראשי של ירושלים, הרב עמר  שיליט"א: "וכי בגלל שיש ברפואה היום מכשירים מתקדמים מאד מבטלים את הרופאים ומחליפים אותם בטכנאי מחשב?  בודאי שהרופאים הם העיקר, כך בודאי שהרבנים הם העיקר, רק הרבנים צריכים לתת את הכשרות.
...צריך לצאת לרחובה של עיר ולמחות על כך כי בנפשנו הדבר 
 
ןכן נכתב במסמך רשמי של מועצת הרבנות הראשית מאת הרב חזקיהו סאמין, מנהל אגף נישואין, כשרות ורבנים במשרד לשרותי דת: "האוטוריטה צריכה להיות בידי הרבנים במצב הקיים ראשי המועצות הדתיות מסירים את סמכותם של רבני הערים והופכים אותם לגמרי מיותרים. 
 
 
 
 

לגופו של ענין דיני מקוואות דורשים ידע הלכתי בנוסף ליכולת לקרוא תכניות הנדסיות הנערכות בתכנת אוטוקד המיוחדת לאדריכלים והנדסאים.
את ידיעותיי בתחום הנדסאי רכשתי כאשר שימשתי כמנכ"ל כספים בחברת אדריכלים  מבין הגדולות בארץ. חברה זו תכננה ופיקחה על פרויקטים רבים ביניהם בי"ח שיבא – תל השומר . מתקן אשפוז-בי"ח איכילוב. חברת ישקר-תפן, אזור תעשיה עתידים, ועוד.
 
מיסד החברה , מר משה זרחי תכנן את הכור הגרעיני בדימונה.
במסגרת עבודתי בחברה הייתי אחראי להוציא חשבונות ללקוחות שהזמינו עבודות אדריכלות בהתאם להתקדמות התכנון.
התקדמות התכנון נעשית בשלבים ולפי קנה מידה היורד והולך עד להתחלת העבודה בשטח וכן פיקוח במהלך הבניה.  
נסיון בקריאת תרשימים הנדסיים בנוסף להסמכה מטעם הרבנות הראשית בנושא מקוואות מעניקות לי יתרון יחסי בולט על כל המשתתפים בקבלת החלטות על בניית מקווה חדש בגבעת שמואל.
כבסיס לתכנון ההלכתי של המקוה החדש הצעתי תוכניות מקוה שנבנה בהנחיית הרב וואזנר שהינו אחד מגדולי הפוסקים. הפרוייקט בוצע ע"י קבלן מגבעת שמואל אשר באדיבותו הרבה שיתף אותי בתוכניות המפורטות.
על פי תוכניות אלו יש להביא לידי ביטוי מספר עקרונות בסיסיים 
1. המשכה- הזרמת מים שאובים על גבי קרקע מטהרת אותם למקוה (מסכת תמורה יב עמוד ב  וכן רמב"ם מקוואות ד,ט).
   בשו"ע נפסק (יו"ד רא,מד) שהמשכה כשרה רק אם יש רוב מים כשרים בלעדיה.
   בפועל נוהגים להשתמש בשיטת הכשר מים ע"י המשכה בתערובת של 15 חלקים של חול על 1 חלק מלט.
2. זריעה- הכשר זה מתבצע כאשר מציפים את האוצר במים שאובים (האוצר הוא 40 סאה לפחות ממי גשמים) עד שהמים העודפים נשפכים לבור הטבילה.
   המים השאובים "נזרעים" במי האוצר וכך משיגים יתרון של החלפת המים ושמירה על נקיונם.
   בשיטה זו יש מספר בעיות הלכתיות על כן נוקטים בד"כ בשיטה השלישית כדלקמן.
3. השקה- טה זו ממה במים שאובים נקיים ואז פותחים נקב בדופן המקוה ויצרים חיבור עם אוצר מי הגשמים פעולה המטהרת את המים השאובים.
גם שיטה זו אינה נטולת בעיות הלכתיות וכדי לפתור אותן משתמשים ברעיון שחידש האדמו"ר מחב"ד זצ"ל הנקראת מקוה על מקוה.
   במקוה על מקוה המים השאובים מתחברים בתחתיתם לאוצר מי הגשמים וכך לא פועל חוק הכלים השלובים .
   כדי להשיג את היתרונות שנמנו לעיל יש הכרח בבניה הנדסית מיוחדת המביאה למינימום את הרווח בין מקווה המים השאובים בהם טובלים לבין אוצר מי הגשמים, וזאת מאחר שחציצה עבה בין שני המקוואות תיצור פסול של סילון.
   כמו כן י לבנות בור טבילה עפ"י האדמו"ר הזקן לטובת אלו הטובלים בשכיבה תחת המים "כעין דג".
   לאחר הקדמה זו נחזור למקווה המתוכנן ברחוב שמחה הולצברג.
המקווה מתוכנן ל 3 מפלסים : מתחם טבילה לנשים, מתחם טבילה לכלות, מתחם טבילה לגברים.אני מצרף את תוכניות המקווה ומתקשה להבין איך הוא נותן פתרון לבעיות ההלכתיות שמנינו וכיצד יוציא את הטובלות בו מטומאה לטהרה.
        
 
פליאתי גברה כאשר סקרתי את התוכניות של המקווה העתיד לקום ברח' שמחה הולצברג.
התוכניות היו מבוססות על תכנון מקווה שנבנה בשנות ה50
אמנם מבחינה חיצונית המבנה מרשים (ואין רצוני להיכנס לאופן בו זכו ברבר אדריכלים בעבודה)
אולם מצד כשרות המקווה דרשתי כי יש לכלול שיפורים כדי לכלול את מירב השיטות, כפי שנהוג כיום.
 בתכנון המקווה יש להתחשב בשיטת החזו"א וכן בדעת האדמו"ר הזקן לשיטת חב"ד.
חימום המים במקווה - נעשה בשיטות של שנות ה- 50 הצורך חשמל יקר. יש לעבור למערך סולארי בעל יכולת אגירת חשמל.
 

כל פניותי לקבל הסבר נידמו  כקול קורא במדבר, אז אולי יותר פשוט שהציבור הרחב ידע מי הרב שנתן הכשר לבנות מקווה בתכנון הנוכחי.
האם זו לא דרישה אלמנטרית לקבל הכשר למוצר הלכתי שעלותו 10 מליון ש''ח כאשר חטיף במבה מצוי נהנה מ 2 השגחות כשרות. ואלי המסקנה הפשוטה היא שיש להנהיג את ענייני הרבנות בעיר ע"י רבנים ולא ע"י עסקנים שועלים קטנים מחבלים כרמים.
GO HOME BOYS.
 
 
לצערי , בכל מהלך תכנון המקווה החדש ברח' שמחה הולצברג, לא היה רב שנתן יעוץ הלכתי. כך שאיני יודע אלו מבין הנקודות שציינתי לרב זינגר קיבלו ביטוי בעדכון התכנון.
 
  אני מצרף התוכניות הקיימות של המקווה.

 
   

_

 
  
 P80326-113240.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 P80326 -113124.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 P80326 -113159.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 P80326 -113159.jpg
 
 
 
 
 
 
 P80326- 113235.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 DSC_0095.jpg
 
 
 

_

הערוב
עירובין
"בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים יצאה בת קול ואמרה : בני אם חכם לבך ישמח לבך גם אני."  (שבת יד)
בגמרא עירובין (סח א) ובריטב"א ובמאירי מובא שאין ראוי לת"ח לגור במקום שאין עירוב כדי שלא יכשל באיסור הוצאה והעברה, דא עקא, שהלכות ערוב מרובות ומסורות לת"ח ולמי שעוסק בכך בפועל. אמנם יש קשיים גדולים בהתקנת תיקוני העירובין כהלכתם וסומכים בזה על פתרונות דחוקים השנויים במחלוקת.
ונהגו העם לסמוך על תיקוני העירובין ובעלי נפש נזהרים מלהוציא גם במקומות כאלו.
על מי חלה חובת תיקוני העירוב- בתשובת החת"ס (או"ח סימן צט) כותב כי כל ממונה על הציבור צריך להשתדל לתקן את מקומו כדי שהציבור לא יכשל באיסור הוצאה ודבר זה אינו צריך לפנים ולראיה והוא מן השכל ומן המבואר להדיא בדברי חז"ל...
בגבעת שמואל ת"ו המצב קל יחסית. היקף הישוב הינו כ 6 ק"מ ונתחם במחיצות טבעיות, מבנים וגדרות. עם זאת נמנע הרב המקומי מלתת אישור על הערוב והמועצה הדתית בגבעת שמואל נאלצת להסתמך על ארגון עלום שם מירושלים ("מכון השבת והגאולה") שלא ידוע מי עומד מאחוריו והאם נציגיו אכן מוסמכים לפסוק בדיני עירובין, מה שרק ידוע וניכר לעין הוא בזבוז כספי הציבור, הגובל בחלמאות.
חלמאות-לפני כ150 שנה שילמה-מימנה ארה"ב חיבור מסילת רכבת מחוף מזרחי למערבי. הזיכיון הוענק ל2 חברות סלילת פסי ברזל החברות החלו לסלול את המסילה משתי צדדים במקביל עד אשר היו אמורות להיפגש באמצע.
כל חברה קיבלה תשלום על כל מייל מסילה שסללה. וראה זה פלא החברות המשיכו לסלול ולסלול ואף שהיו סוללים זו במקביל לזו והדבר נמשך לאורך מיילים רבים , עד שפקיד ערני בוושינגטון שם לזה סוף והורה לחבר את שתי המסילות וכך נקבע "יתד הזהב", בחיבור 2 המסילות.
גם בגבעת שמואל ארע מחדל מעין זה . ברחוב דרך המלך שבצדה המזרחי של גבעת שמואל ישנו תל עפר המשמש מחיצה טבעית וטובה לישוב. למרות זאת העמידו עמודים ובוצעה עבודה מיותרת בשווי עשרות אלפי שקלים, למחיצה
הוצאה מיותרת זו הייתה נחסכת אם המחליט בשטח היה רב מוסמך הבקי בדיני עירובין ולא ארגון פרטי המונע משיקולי רווח.
 
המצב בשטח כיום- ניהול רשלני של המועצה הדתית בגבעת שמואל גורם לתושבי גבעת שמואל לחלל שבת, פשוטו כמשמעו.
  1. באישור על כשרות העירובין נציין כי העירוב חל רק על טלטול בתוך הישוב אך לא אל מעבר לערים הסמוכות.
כאמור גבעת שמואל זוכה לעירוב כמעט טבעי לכל אורך היקפה וא"כ מדוע לא לדרוש את הסדרת המעבר לערים הסמוכות רמת גן , פתח תקוה וקריית אונו מדוע בשבת הופכת גבעת שמואל לגטו שיציאה ממנו חילול שבת.
 
בדיקת ערוב כל ערב שבת
 
אישור הערוב מתייחס לנקודת זמן בודדה במימד הזמן.
יש לעשות בדיקה של הערוב בכל ערב שבת כדי לוודא שכל המחיצות וצורות הפתח עומדות בשלמותן, ומקיימים בזה מצוות "והכינו את אשר יביאו".
 
ובשו"ת "דובב מישרים"( ב, כח)   פסק שהיכן שאפשר לבדוק אין סומכים על חזקת כשרות של הערוב.
 
[לאור עבודות התשתית הנרחבות במזרח גבעת-שמואל אין לסמוך על חזקת כשרות]
 
כמו-כן יש למפות את הערוב תוך ציון המקומות המועדים לתקלה כגון צורות הפתח (נהוג לקשור סרט צבעוני) תל המתלקט ומחיצות זמניות.
 
התקלות המצויות בערוב של גבעת-שמואל:
מחיצת אבן,עץ -שנפלה או נטתה פחות מ 25 מעלות ביחס לקרקע .
תלולית עפר (=תל המתלקט) שפונתה בעקבות עבודות עפר במקום.
צורת הפתח- חוט נקרע או ירד מתחת ל 10 טפחים (קיבל בטן).
גדר חוטים- שהתרחקו ג' טפחים זה מזה.
 
כאמור כל עירוב עיר צריך בדיקה מידי פעם. ובמציאות של גבעת שמואל המתפתחת ללא הרף, חוטים נקרעים ,חומות ערים בסיסיים נהרסות ונשארים פרצות. האדם האחראי מטעםכ המועצה הדתית ג"ש הינו מר גבי  פרטוש מנהל מחלקת תחזוקה בעירייה, גבי שהינו איש יקר ומסור אך מסופקני אם עבר הכשרה בדני צוה"פ ולחי, ותל המתלקט ע"מ שהתושבים יוכלו להוציא אף מפתח ביתם בדרכם לבית כנסת.
 
  1. במשך שנים השטח המצוי בין גבעת שמואל לדרך רבין היה מוגדר כחקלאי. ואכן בכל שנה היו נזרעים בו תפו"א, בוטנים ועוד.
הלכה בשו"ע ששטח חקלאי מבטל את כל הערוב הקיים. (סימן שס"ג)
במילים אחרות במשך שנים ביטל השטח הנזרע את הערוב בגבעת שמואל, כל מי שהוציא ממחטה חילל שבת, וקולר תלוי בצווארי הממונים.
וכך אמנם התריע הרב רפי שטרן מגבעת שמואל לפני שנים אולם למעשה בשעת הדחק להקל כאשר שטח הזרוע הינו במיעוט שטח מיושב המוקף. (ביה"ל בשם דבר שמואל)
אולם לכו"ע אין להקל לטלטל בשטח הזרעים עצמו.
האם לאחר שיבול נקטף חוזר השטח להיתר טלטולו. ביה"ל עצמו מסתפק ומסקנתו להחמיר ועל כן יש לנתק חוט אחד מצורת הפתח המקיפה את השטח ולחזור ולחברו.
                          
 
 
 
 
 
  1. התפארות המועצה בערוב מהודר אינו עומד במבחן המציאות.
גם כיום יש כל מי שעובר בדרכי העפר בין רחוב דרך המלך לדרך רבין(יש 3 שבילים סלולים) עובר על איסור טלטול בקרפף שכן שטח זו הגם שמוקף צוה"פ, אינו מתיר את הטלטול בו, שכן לא הוקף לדירה, ושוב דוגמא ל"ראש קטן" מצד הארגון שנשכר ע"י המועצה הדתית הנובע מניהול לא תקין של כספי ציבור.
 
 
ערוב חצרות
ערוב חצרות הינו ערוב הנעשה בנוסף לערוב הרגיל של העיר ומטרתו להתיר הוצאת חפצים מבית לבית דרך חדרי מדרגות והרחוב.
המכנה המשותף בין ערוב חצרות לערוב הרגיל הוא ששניהם באים לערב רשויות לכדי רשות יחיד אחת.
אולם בעוד שערוב רגיל נועד להפוך את כלל הרשויות בגבעת שמואל לכדי רשות יחיד הרי שערוב חצרות הינו תקנת חז"ל בשלב שני ע"מ להתיר הוצאה מרשות יחיד לרשות יחיד.
הבדל נוסף הוא שהערוב הרגיל נעשה בשטח לעיני כל ע"י הקפת גבעת-שמואל בצורות הפתח, וקל לעיין מקצועית לזהות פרצות,הרי שערוב חצרות נעשה רק ע"י רבני העיר בחבילת מצות משנה לשנה (בד"כ חג פסח אחד למשנהו) ובאופן המוצנע.
מי יכול לעשות ערוב חצרות
ערוב חצרות בעיר גבעת-שמואל יכול להיעשות רק על-ידי רב שקיבל מינוי מטעם הרבנות הראשית לישראל או באי כוחם.
הסיבה לכך היא שיש בעיר גבעת-שמואל תושבים שאינם משתתפים בערוב כגון מי שאינו בן ברית, ועל מנת שהערוב יתפוס צריך שלרב הראשי תהיה זכות חוקית להיכנס לביתם אף בניגוד לרצונם.
בחודש תמוז התשס"ד שכרו הרבנים הראשיים לישראל רשות משר האוצר, שר הביטחון ושר ביטחון הפנים עבור רבני הישובים בכל מקום בארץ.
אף שאין לשרים הנ"ל סמכות להיכנס לביתם של אנשים, בימים כתיקונם ,מכל מקום בזמן חירום יש להם סמכות חוקית ועל כן ניתן לשכור מהם.
(ובזאת סומכים על דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגר"א נבנצאל שליט"א. ויש מקומות שאין סומכים על היתר זה כדעת הר' אלישיב זצ"ל)
על ההסכם הנכחי ,המקנה רשות לרבנים הראשיים ולבאי כוחם להניח חפץ כלשהו בבתים ברחובות ובמבואות כפי שנדרש על ידי ההלכה למשך 52 שנה, חתומים בנימין נתניהו, שאול מופז, צחי הנגבי.
 
הסכם קודם נחתם בתשמ"ד על ידי שר הביטחון משה ארנס ותוקפו היה 20 שנה.
ההסכם הראשון נחתם בשנת תש"ט ע"י דוד בן-גוריון ז"ל, שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון והשר לענייני דתות הרב מימון ז"ל.
מה קורה בגבעת שמואל
במשך השנים נעשה ערוב חצרות על ידי הרב זינגר זצ"ל ולאחריו על ידי הרב אלבז שליט"א.
לצערנו, הרב אלבז שליט"א אושפז בבית חולים לפני פסח תשע"ט ולא יכל לעשות הערוב כמקובל מדי שנה.
ביום כ"ח אייר תשע"ט הפנה מר איתן כהנים שאלה לבנו של הרב אלבז שליט"א והאחרון אישר שלא נעשה ערוב חצרות בפסח תשע"ט מפאת מחלתו של הרב.
ובזאת אנו מתריעים בשער בת רבים כי אין ערוב חצרות תקף בגבעת-שמואל.
למרות הפניות למועצה הדתית, אני מסופק אם העסקנים שבמועצה הדתית מודעים לבעיה ההלכתית.
הכשלת הרבים תלוי בקולר אלו המתיימרים לעסוק בענייני רבנות אף שאין להם הכשרה לכך.
הרבנות שייכת לרבנים ולא לעסקנים

אני הרב אברהם משיח מתחייב בזאת לדאוג לתיקון המצב הקיים באמצעות פתרונות חדשניים ובעלות נמוכה, ביותר ממחצית מהעלות הנוכחית, על מנת לאפשר מעבר חופשי בתוך העיר ומחוצה לה בשבתות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 

_

 
זכויות חילונים
 
אני הרב אברהם משיח מתחייב לדאוג לנושאים הבאים :
 
1. יחס של כבוד בפנותו לבית הכנסת.
    כל בית כנסת יקצה מקומות ישיבה עבור אורחים תוך סימון בולט על מיקומם.
 
2. אין לנצל את חוסר התמצאותם של האורחים הפוקדים את שערי בתי הכנסת ע"י
    הוצאת כספים שלא כדין, ובמיוחד בבר מצוה או בשבת חתן.
 
3. שמירה על זכות החילונים במרחב הציבורי. אין להרשות בשום פנים הליכה על הכביש 
    בשבתות ביציאה מבית-הכנסת לאחר התפילה. אין להתגודד בפתח בית כנסת לאחר
    התפילה בשבת.
 
4. פיתוח מיזמי תרבות המתאימים לאורח חיים חילוני.
 
5. נערי בר מצווה דתיים מלמדים נערי בר מצווה חילוניים.
 
6. כל חילוני זכאי לקבל עזרה וייעוץ הלכתי מטעם המועצה בכל הנוגע לכל שאלה שיש לו 
    במעגל החיים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

_

 לשכת סתם בגבעת שמואל
כל תלמיד חכם צריך שיידע כתיבת סת"מ.
 
אני הרב אברהם משיח מתחייב להקים לשכת סת"מ מקצועית בגבעת שמואל אשר תאויש ע"י סופרי סת"מ תושבי גבעת שמואל.
 
1. לשכת הסת"מ תאפשר בדיקת תפילין ומזוזות וספרי תורה על פי תקנים אחידים ובמחיר
    מסובסד.
 
2. לא עוד הסתמכות על מכונים בבני ברק, המציבים בחזיתם מומחי שווק עבדקנים,
    המבטיחים עולם שכולו טוב לנזקקים לשירותיהם.
 
3. הדרכה של סופרי סת"מ.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

_

 
 
 
 
 
 
 
 מערך רישום נישואין בגבעת שמואל
הקדמה-
חוק פתיחת אזורי הרישום לנישואין מאפשר לכל זוג להירשם לנישואין בכל עיר.
 
בפועל בשטח
המועצה גובה סכום כספי ניכר עבור רישום הצורך כמה דפים.
 
קיים מנגנון של הנחות, השימוש בו אינו אחיד.
 
חוסר פיקוח מביא לכך שזוגות מבני ברק נרשמים ללא עלות
 
מבחן פשוט הוא השואה בין הכנסות המועצה מאגרת רישום לבין מס' הזוגות שנרשמו.
 
תוצאות המבחן מראים על גביה לא אחידה אשר רק לאחראית על המועצה- הפתרונים.
 
אחזקת רב כרושם נישואין במועצה דתית גבעת שמואל- מדוע הרב המקומי לא אחראי לרישום הזוגות, מדוע צריך להעסיק מבלי מכרז מסודר.
 
אני הרב אברהם משיח מתחייב לבטל את אגרת הרישום לתושבי גבעת שמואל, ולחסוך את עלויות רישום הנישואין מטעם המועצה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 

_

 תקציבים לבתי הכנסת בגבעת שמואל
בתי הכנסת בגבעת שמואל מספקים את הסל הדתי המשמעותי ביותר עבור תושבי גבעת שמואל.
 
פעילות מבורכת זו כוללת תפילות שעורי תורה קבועות הרצאות שונות.
 
כיצד מממנים בתי הכנסת את הוצאות תפעולו של בית הכנסת. מי נושא בעול הניקיון, חשמל, הפרסום.
 
אני הרב אברהם משיח מתחייב שאדאג לכך שהמועצה הדתית תממן בתי כנסת המעניקים שרותי דת באופן שהעלות לא תיפול במישרין על חברי בתי הכנסת בלבד.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

_

בית דין לדיני ממונות
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים את חובת הפנייה לבית דין הדן על פי תורה.
בעקבות שינויים החלים במבנה המשפחה בישראל נאלצה ההלכה להתמודד עם מגמות שונות התופסות מקום בבתי המשפט האזרחיים.
אחד הנושאים המרכיב את פסיפס שלום הבית הוא הנושא הכלכלי, חלוקת הנטל הכלכלי בין ההורים.
הבעל מתחייב בכתובה "ואנא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס וכו'            כמו כן חוב האב לזון את ילדיו.
ומקור הדין בגמרא בכתובות נח ע"ב מובא כי חז"ל תקנו כי השתכרותה של האשה שייכת לבעלה וזאת כיוון שעל הבעל מוטלת החובה לפרנס את אשתו. והטעם לתקנה הוא משום "איבה" דהיינו שאם האשה תשמור את הכנסותיה לעצמה בעוד שחובת מזונותיה תיפול רק על הבעל והוא הדבר למתח וריב בין בני הזוג. (מאידך יכולה אשה לומר איני ניזונית ואיני עושה כיוון שתקנת חז"ל באה להיטיב עם האשה ולא להשית עליה חובה).
האם ניתן לחייב מבחינה הלכתית אשה למצוא עבודה ולשאת בנטל הפרנסה בין בזמן הנישואים ובין בעת פירוק הבית .ר"ל.
לענ"ד גם הפסקה ההלכתית משתנה כיוון שעל – הדיין להביא בחשבון את החובות הזכויות והאיזונים הנדרשים לקיים מערכת יציבה של חיי הנישואין.
עוד נושאים הנידונים בבית הדין
בפני בית-הדין נערכים דיונים בתחומים שונים:
  • עובדים ומעבידים
  • שכירות
  • תיווך
  • נזקים
  • הפרת חוזים ועוד
משך הדיונים בבית – הדין קצר ופסק הדין ניתן בתוך מספר שבועות. כידוע ההלכה מחייבת לפנות בכל דיון משפטי לבית דין הדן על-פי התורה. כל מי שנזקק לדיון כזה מוזמן בזאת להתדיין בפני בית – הדין לדיני ממונות
"ואשיבה שופטיך כבראשונה...
אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"
 
בית הוראה
על מנת לאפשר לציבור נגישות לפתרון בעיות הלכתיות יומיומיות, יוקם בית הוראה מרכזי בראשות רב העיר, ממנו תצא תורה והלכה לכל תושבי העיר. ניתן להתקשר לבית ההוראה בכל שאלה הלכתית.